|
אל תדאגי, אלוהים שלי יקבל אותך כמו בת ולא כמו חפץ שבא לשרת
אותו. אה, אגב, תוכלי לבקר פה גם את אלוהים שלך מעבר לסורגים
ואם תרצי אני אשלח לך תמונה וגם אחת לאבא שלך. אגב, את צדקת,
הוא באמת לא עכבר...
|
פעם באמצע הלילה חלמתי שאני לוקח מהאפוד לוחם שלי את החבל
האישי ואני קושר אותה לעמוד ומנסה לדבר איתה, אבל אז נגמר
החלום בלי שידעתי מה יקרה אחרי שכל זה יתבצע
|
את ענת ראיתי בפעם האחרונה, כשעוד הייתי בהמתנה בגלל החוק הזה
שאומר שלפני ההלוויה וסיום שבעת ימי האבל, לא מביאים אותך לפני
שופט שיחליט אם לגן-עדן או לגן-חובה, שנקרא בפי היושבים בכדור
הארץ "גיהינום".
|
אתה מרגיש גדול מול כל הרחוב הריק הזה בשעות הקטנות שחותמות את
הלילה, הגשם שירד השאיר סימנים בודדים על הכביש והנה אפילו
הכביש הזה חוזר לעצמו במהירות אחרי כל סופה. אצלי זה קצת יותר
מסובך, אני עדיין שומע את הבס שדפק סוף, סוף כמו שצריך, ואת
הסולו האחרון. סיימנ
|
עוד פעם אתם וטיזר שלכם - תעזבו אותי בשקט! לא רוצה לכתוב מה
תעשו לי?! (סתם בכדי למלא את הטיזר)
|
כותבת לך על השמיים מכתבים
אתה לא עונה לי
במקום זה מתכסה בעננים
מוריד בי מעט גשם.
כמו מדבר ישב, שומם
אני ברחוב מסתובבת
לא אמצא לך תחליף
כי גם לך אין אחרת
ואולי אבוא אליך ונשכב יחדיו.
|
לקח לבשורה יומיים להגיע אלי
לקח לי שבועיים להבין
וחודשיים לעכל
ושנתיים שלמות לכתוב
|
שוב ישנה לך עם אור, מפוחדת
רק הפצעים מגלידים, אך הבכי נשאר
את מסתירה את הכל מהילד
ובין כל המילים הוא קורא אותך טוב.
|
|
|
"שלא אביב לך
קורזימה בפנים"
"אני ממש חושש
מפניך"
בת ים 1908. |
|
