|
 279010463 amzoleg@walla.com
חיים רק פעם אחת וגם זה יותר מידי...
אנשים מפחדים פחד מוות מהבדידות, הם מפחדים ללכת לבד
אל החיים, עדיף המוות על פני הבדידות, מה שאנשים לא
מבינים זה כשמגיע המוות הבדידות הכי גדולה נולדת..
אם כואב, אז החיים, אם כבר חיים אז לבד.
אם לבד אז מתים, אם כבר מתים אז לעד.
אין צפוי יותר מהחיים.
הרעיון בחיים זה ליהנות מהטעויות שלך לצחוק על העצב
שלך ולאהוב בלי סיבה
אין זמן, תחיה!
כל החיים שלי דיברתי על החיים שלי. הגיע הזמן לדבר על המוות.
המוות שלי.
|
אני עייף.
אני רוצה לישון ולא להתעורר. לא להתעורר אל אותו בוקר שגרתי.
כל בוקר אותו בוקר.
כל לילה אותו לילה.
שנה וחצי.
|
סיפור על אלי דניאלי, גבר בן 29, רווק, שכל חייו הם ניגוד
גמור.
סיפור על בן אדם שמצד אחד מחפש ומצד שני לא רוצה למצוא.
|
אלה: מה פתאום, אייל הוא כזה תומך, הוא אוהב אותך, הוא נותן לך
להרגיש את מה שאף פעם לא הרגשת עם אף גבר, הוא פשוט יודע מה
לעשות כדי לגרום לך לחייך רק מלהסתכל עליו, הוא פשוט חמוד כזה
שבכל פעם שהוא קם באמצע הלילה לשירותים את בוכה לו שלא יעזוב
אותך אפילו לרגע
|
אייל: כל כך קשה בלי, כל כך קשה בלי החיבוק של הבוקר, בלי
הנשיקה של הבוקר, בלי ה"בוקר טוב" שלה, עם הזמן זה נהיה יותר
ויותר קשה, אני כל בוקר פוקח עיניים ומאמין שהיא נמצאת לידי
במיטה שוכבת, עם העיניים היפות שלה, והאף הקטן, כל בוקר
|
אושרי: תראה, אני לא רוצה להישמע מניאק או משהו אבל אני לא
חושב שהיא אוהבת אותך, כי בחורה לא עוזבת את הבית סתם, לבחורות
יש סיבה מוצדקת לכל מה שהן עושות, תאמין לי הן רק נראות
מסובכות וטיפשות, הן יותר חכמות מאיתנו, הן תחמניות, רוצות ממך
רק דבר אחד
|
איזהו האושר אם אתה לבד? איזהו האושר אם אתה נרקב לבד בבית,
מחכה בקוצר רוח לטלפון אחד, אולי זה מה שיעביר לנו את הזמן?
אפילו על הסקרים המרגיזים האלה אתה מוכן לענות, רק בשביל
להעביר את השגרה של לשבת על הספה ולראות טלוויזיה.
|
המשך למחזה
עשרים שנה, אותו דבר, לשבת על הכורסא לראות חיים יבין מדבר
חדשות, לפצח גרעינים מלוחים כמו החיים של כל אחד מאיתנו, האישה
בצד יושבת קוראת עיתון בין הספונג'ה לבין העוף בתנור, מנסה
למצוא לה שגרה חדשה
|
ביתם של בני ולאה.
בני יושב על הספה, ישן. לאה נכנסת ורואה את בני יושב על הספה
ישן. היא לא רוצה להעיר אותו. היא מורידה את נעליה ומתחילה
לפשוט את בגדיה כאילו היא ישנה., כאשר היא לבושה בכותנת היא
מתחילה ללכת לכיוון הבמה ולפתע בני מתעורר.
|
- נכנסת דמות מוזרה עם מעיל, כובע ומשקפיים, מוציאה סיגריה
ומתחילה לעשן, לאחר כמה שניות נכנס ראובן, מסתכל על הדמות וכל
פעם מסתכל לראות אם מישהו מגיע, הוא מתקרב מעט לדמות ונותן לה
נשיקה, לאחר הנשיקה נחשפת הדמות, לאה.
|
אייל יושב על אלה ומנסה לנשק אותה היא מתנגדת, אייל חושב שאלה
צוחקת איתו אך היא רצינית עד שמגיע הרגע והיא מעיפה אותו ממנה
אייל נופל, הוא מסתכל עליה נדהם, אלה מתחילה לבכות
|
אני כל הזמן חושבת עליו, אפילו עכשיו כשאני נמצאת עם העלוקה
הזאת שנצמדת לי לצוואר, גם באמצע סקס אני מדמיינת שזה הוא, כל
מחשבה עליו גורמת לי לכאב קטן כזה בבטן, כמו לפני שמקבלים
מחזור שיש לך כאבים ואת יודעת שאת אמורה לקבל מחזור
|
צלצול בדלת.
קרן הולכת לפתוח ובאינסטינקטיביות, כולם הפנו את מבטם אל עבר
הדלת כדי לראות מי הגיע.
זאת הייתה חברה של קרן,
אלה.
|
התנגבתי, והכנתי לי קפה, קראתי את העיתון, והרגשתי רענן וטוב
עם עצמי. התלבשתי מהר ונכנסתי לאוטו ונסעתי לכיוון העבודה,
באותו היום לא היו פקקים, נסעתי במהירות והגעתי בזמן לעבודה,
הסתובבתי עם חיוך גדול מאוזן לאוזן, אמרתי שלום לכולם
|
הייתי המאושר באדם באותו הרגע, ברגע שבחורה מכנה אותך בכינוי
שהיא המציאה, זה כבר סימן, ובמיוחד אם זה בייבי, כל החיים היה
לי חלום שתהיה לי חברה שתקרא לי "בייבי". בקשרים שהיו לי בעבר
הרחוק, תמיד כינו אותי "קוקי" "מוקי" "שוקי", בקיצור שמות של
בולבול...
|
הריח הזה מטריף אותי, הריח של הבושם שלה שנמצא בזיכרון שלי גם
כשהיא נמצאת וגם שאני שוכב לבד בלילה במיטה שלנו, אפילו שאני
שוכב באלכסון וזה נורא כיף, אבל בשביל להריח את הריח שלה אני
מוכן לשכב אפילו בצד של הקיר שהוא הצד הכי מבאס במיטה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מותר לשאול
מישהו אם הוא
רעב אחרי שהוא
אכל בתחת? |
|
