[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
"אני לא מוצאת עוד טעם בחיים" היא אמרה, ואני פשוט ישבתי בלי
לומר מילה, "אף אחד לא אוהב אותי בלי תנעים ונמאס לי שלבד אני
נישברת" היא המשיכה לדבר ואני לא יכולתי להתרכז בדבריה.

התבגרות
הוא רק רוצה להגיע לפורקן ולא משנה לו מה אני מרגישה. שתקתי
ולא הוצאתי קול, רק דמעותי זלגו ודיברו בשמי.

אהבה נכזבת
היו לה פרפרים בבטן, היא לא יכלה להפסיק לחשוב על הפגישה
שהולכת וקרבה, כל כך הרבה זמן היא לא ראתה אותו, אבל כלום לא
השתנה - היא עדיין הרגישה אליו דברים שלא תוכל להרגיש לאף אחד
אחר לעולם.

מכתב
כשאני מנשקת אותו אני בודקת אם אתה מסתכל, אבל אתה לא, כנראה
שבאמת התגברת.

היא אהבה מקומות צרים וחשוכים, להתחבא בין הארון לקיר, מתחת
למיטה או מאחורי הטלוויזיה. אם הייתי ממש בשקט הייתי שומעת
אותה בלילות, איך היא נאנחת ובוכה, לא הבנתי אותה ואפילו
נרתעתי ממנה בהתחלה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מהלכת יחפה בין הקברים
האדמה בוערת תחת רגליה הקטנות
עכשיו תצטרף אל הישנים
ותיפסק נזילת הדמעות

שבר חרסינה זרוק על הרצפה
חסר אונים לבדו,
פעם הקנה חום ואהבה
לפני שבירת צורתו.

שוכבת על מיטת קרח
ענן מכסה את גופה

קשה לחיות כאן עם עיניים פקוחות
מהר מדי הן הופכות לדומעות
ואז כשכבר אין תקווה באנושות

קצרצר
אז החלטתי להישאר איתך בעולם,
ולא לוותר כמו כולם.

הרהור
ערפל מכסה את דרך חיי
תגיד לי, עד מתי?
כבר חצי שנה אני הולכת כעוורת
ואיני יודעת מתי לעצור ולגשת

לא תמיד הייתי עצובה, פעם היה לי חיוך של ילדה
לא תמיד הייתי שמנה, פעם הייתי די רזה.

מהלכת יחפה בין הקברים
האדמה שורפת את רגליה הקטנות
רוצה להצטרף אל הישנים
רוצה שיפסקו הדמעות

עצב
את כל ורידי אחתוך בשבילך בושי
אחתוך עד האחרון




slow gun?
בהילוך איטי או
מהיר?


תרומה לבמה





יוצר מס' 57906. בבמה מאז 30/12/05 15:32

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לתמר קולבים
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה