|
"תראי," אני רוכנת אליה "הוא אומר שהנישואים הראשונים שלנו הם
בעצם מן התחברות בוסרית כזאת כי אנחנו בעצם מחפשים מישהו
שישלים אותנו, מישהו שימלא חלל שיש בנו או מישהו שיעשה לנו
חוויה מתקנת למשהו שאנחנו סוחבים מילדותינו..."
|
הוא ליחשש באוזני ילדתו מילים מצחיקות ורקד איתה בצעדים קטנים
בין המדפים, בשקט בשקט, שלא להפריע לקונים כאילו שאפשר היה
בכלל להתעלם ממנו וכאילו שהייתי מתנגדת למן הפרעה שכזאת...
|
את דרכו לבית האבות הוא עשה בדממה, עומד בהשלמה בפקקי הערב
המתארכים. כשהגיע למוסד הסיעודי ריח חומרי חיטוי היכה באפו.
הוא חימם במיקרוגל קערית מרק שבישל בביתו והאכיל את אמו כפית
אחר כפית.
|
חצי שעה לאחר לידת בנה הבכור הייתה האישה הצעירה מחומצנת השיער
נרגשת ולהוטה לממש את אימהותה. היא שיתפה פעולה עם האחות
בבדיקה השגרתית והרישומים והתעקשה לקום מייד ולהתקלח למרות
התפרים הטריים, שצרבו את איבריה המוצנעים בכל צעד שעשתה.
|
"בגן העדן של ילדות"
שר הזמר ההוא.
|
לו רק
לא היית מניחה
אפילו לרגע,
את התוכניה מידייך,
|
יש לו הרבה התחלות...
אבל אין לו המשך.
התחלות מייחלות
ממתינות במחילות
מבטיחות התרגשות, התחדשות, התממשות...
|
כשהתריס מוגף לחצי התורן
נכנע אור הסנוורים
ומצטנע.
|
מרגע שאנחנו נולדים ה"גדולים" מספרים לנו סיפורים.
בעיקר סיפורים קדושים כאלה; על טוב ורע, על שוויון וצדק,
על נסיכות ופיות, על לאומיות ודת, על מלחמות ושלום
ועל הדרכים הנכונות לעשות כל דבר.
|
האם היית רעב לאחרונה?
לא רעב ללחם ולא צמא למים.
רעב לקירבה, לרגש, למילה טובה.
|
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שקיבלתי מסבא
שלי |
|
