|
כל אמא מתחילה יודעת שהגינה היא המקום לרכישת חברות חדשות,
שהן, ורק הן, מסוגלות לשמוע, בארבע שיחות טלפון יומיות, מה
הילד שלך אכל לעומת מה שהוא הוציא. אם נשמע לכם שאני מזלזלת
בסוג כזה של חברות, אתם טועים. נכון שהחברה מהגינה לא תצלח
לשיחות נפש מורכבות או להכר
|
קניות מספרות עלינו המון. מי אנחנו ומאיזה מין אנחנו ומהי
תמונת הבית המושלם שמתחבאת אצלנו בראש, אבל לפני שנפקיר את
הנושא לחסדי האקדמיה (וכבר ראינו אלו מחקרים יבשושיים זו יכולה
להנפיק), בואו ננסה לבד.
|
הגעתי מבית הספר יום אחד ושאלתי את אבא שלי מאיזו עדה אנחנו,
כי צריך להביא אוכל מסורתי לערב עדות. אבא שלי ניסה בגבורה
לשמור על תמימותי והמציא איזו עדה דמיונית מיערות אפריקה, אבל
אפילו עלי זה לא עבד...
|
כל מי שהחזיקה ברשותה בן זוג, בשלב זה או אחר של חייה, יודעת
את האמת המרה: גברים לעולם אינם רבים.
|
בשיר ילדים ישן, של יהודה אטלס, אם אינני טועה, מתוארת חלוקת
התפקידים בבית דרך עיניו של הילד: אמא מבשלת- מכבסת- מקשיבה-
קונה- מתקנת- משחקת- מפשרת, ואילו אבא (לפועלו של אבא הוקדשה
השורה האחרונה בלבד), אבא פורס לחם...
|
אם פעם העניין היה פשוט יחסית, וכמו שיאיר לפיד אומר, "פעם
קראו לילד משה", הרי שהיום זה כבר כמעט לא קיים. כשפגשתי את
בעלי היקר, שאלתי אותו איך קוראים לבני משפחתו. זו היתה שיחה
שכזו בין בני זוג טריים, שהולכת ומתמשכת אל תוך הלילה.
|
|
|
מה זה פה,
רפובליקת
בננות?
זהו, גמרתי. |
|
