|
מוזר איך חיילים תמיד מגדירים את עצמם בכך שהם
אומרים "אני בצבא".
טלאור מסרבת להגדיר את עצמה בכך שתגיד שהיא חיילת.
מה טלאור עושה בימים אלו? בעיקר מסתובבת בבסיס בלחץ
בית...
תהנו! ואם לא נהנתם.... תשקרו!
:)
"לפני שהיה חג- מולד או חנוכה או רמדאן, לפני שמישהו
הפך אמונה לדת, לפניש היו ספרים, לפני שהיה חשמל-
החורפים היו הרבה יותר שחורים וקרים ממה שאנחנו
יכולים לדמיין. כל יום החשיך יותר מוקדם, החיים הלכו
ונבלעו לתוך אפלה נצחית. אנשים ישבו בבתים, ניסו
להתחמם, ניסו להאמין שהשמש עוד תחזור, שזה לא בלתי
הפיך. וככה, בכל היבשות בעולם, בכל התרבויות נולד
החג הזה, של היום הכי קצר בשנה, הלילה הכי ארוך.
ביום הזה אנשים התקבצו ביחד, הדליקו המון נרות,
מדורות, חילקו מתנות, אכלו ושתו ושרו ביחד. החורף לא
נגמר עדיין, אבל זה יום השיא: מהיום הימים יתחילו
להתארך, לאט לאט. בכל יום יהיו עוד כמה דקות של שמש.
הזריחה תבוא קצת יותר מוקדם, השקיעה תתעכב עוד קצת.
בחג הזה קהילות נפגשו כדי להדליק אש ולהגיד- תחזיקו
מעמד, האור חוזר לחיים. החושך הכי עמוק כבר
מאחורינו"
יש המשך והוא יפה לא פחות.
מתוך "באדולינה"/גבי ניצן.
אני אעביר אצבע על עמוד השדרה שלה וכל חוליה תקרב אותה אלי
יותר עד שאני אגיע לשקע בגב התחתון ואלחץ רק מעט יותר חזק והיא
תיצמד אלי והחום מהאיזור החלק, בין השדיים, איפה שיש רק עצמות,
יחמם אותי מבפנים. "רוצה לבוא לפה?" שאלתי מבלי לדווח על שלומי
או לדאוג לשלומה
|
"אלף נשים יכולות להבחר למיס יוניברס ומיליונים יכולות להיות
דוגמניות על אבל אף אחת מהן לא הייתה ולא תהיה יפה כמוני" היא
הסיתה את תלתלי הזהב לאחור בתנועה מושלמת שהייתה מטריפה כל גבר
עלי האדמות.
|
הוא ישב אצלי בחדר, מסתכל עלי במבט מתנצל, כאילו הוא לא מתכוון
להפרד ממני אחרי שנתיים , אלא שזה פשוט קורה. בטעות.
|
יש לה אצבעות ארוכות וצחורות. את כל אחת מהן נוגדת ציפורן
ארוכה מרוחה בלק כהה. אין לי פטיש לאצבעות, אבל, התנועות של
האצבעות שלה מדהימות אותי כל פעם מחדש.
|
ויש לך חיוך מושלם- הוא מלווה בפנים יפיפיות וגוף חמוד שלא היו
שווים רבע ממה שהם שווים אם לא היית מחייכת
|
היא יצאה מהמים כשכל טיפה שנדבקה לה לגוף ניצנצה כאילו הייתה
מורכבת מאבק כוכבים ולא ממימן וחמצן.
|
הוא הפך להיות הפתרון הטוב ביותר ברגעים הקשים: ביום ההולדת
שלו, ביום של הנשיקה הראשונה שלהם, כשהיא הייתה נזכרת בפעם
ההיא, הראשונה, שהוא אמר לה שהוא אוהב אותה, וכשהיא הייתה
נזכרת כשהוא אמר לה שהוא כבר לא.
|
היא מסוג האנשים שאתה תראה ברחוב הולכים עם דיסקמן ואז הם
יחייכו ואתה תתהה כל הדרך הבייתה איזה דיסק הם שמעו ומה היה
השיר שגרם להם לחייך
|
הוא הסתכל עלי במבט מלגלג. זה בכלל לא מצא חן בעיני שגרגיר קפה
מסתכל עלי במבט מזלזל אבל מה יכולתי לעשות? לומר לו להפסיק?
|
"למה שאני ארצה שכשאני אגיד לחברה שלי שאני מכיר אותה, בהקשר
זה או אחר, היא תענה לי 'לא, אתה לא'.
|
אחרי ההסבר הזה הייתי די מסוקרנת לדעת עוד ואז פתאום חשבתי על
משהו "אז אתה פה כדי לבקש ממני שכשאני אמות אני אבקש להקבר עם
חומרי בניין?"
|
בהפסקה השלישית היא תמיד קונה בורקס בקיוסק. היא כמו שעון.
מחייכת ברגע שהבורקס העטוף במפית גדולה נוגע בקצוות אצבעותיה
ואז היא לוקחת ביס גדול מהפינה ופותחת מהר את הפה קצת כדי לקרר
את הכוויה החדשה מהגבינה החמה.
|
"הי. אני בסין! גדול פה. כולם... סינים. אני הג'ינג'ית היחידה
ברדיוס של קילומטרים!!!
|
התקרבתי אליה והיא חייכה אלי, את האמת היא בכלל לא נראתה כמו
שחשבתי שפיות נראות, כלומר, היא לא הייתה ממש פיה, היא אמרה
שהיא לא פיה, היא אמרה שהיא (איך היא אמרה את זה?) שיסיבלינה
(כשהיא אומרת את זה אז זה נשמע הרבה יותר יפה).
|
"שלום. אני צריך מונית"
כבר ידעתי מי הוא בדיוק. גבר בן 50 בערך, שיער כהה מאפיר, חיוך
כובש ואישיות שתכשף גם נערה בת 18 וגם אישה בת 60. כן. אמממ
אני צריכה מונית"
היא יפה. שיער צבוע בגוונים של אדום, שפתיים ורודות ויכולת
דיבור מוגבלת במצבים מביכים
|
"הייתי צריכה לחשוב על זה קצת יותר לעומק לפני שהחלטתי" היא
חשבה. "לא חשבתי. ועכשיו אני מחכה לתשובה הזאת מהאידיוט הזה
כדי לדעת מה יקרה עם החיים המחורבנים שלי. אם אפשר לקרוא לזה
חיים" היא התלוננה בראשה "אני רק בת 16. מה יקרה אם...?".
|
ובמהירות כדורים
הלב שלך מתמלא מועקה.
|
אני מצטערת אם לקטע אין תוכן אמיתי (אני מזהירה מראש) אבל היום
יום ראשון והיה לי את צורך עז לכתוב על זה משהו.
|
|
|
מי זאת העופרה
הזאת ולמה כולם
מתאהבים בה?
יעקב פופק רואה
לגעת באושר,
הטלנובלה
הישראלית. |
|
