|
בשיחה נוקבת אמרתי לו שזה נגמר, נגמרו הלילות החמים, נגמרו
הליטופים המכוונים, שנגמר הכל, ושיהיה בהצלחה.
במשך חודשים עוד היינו מדברים "מה שלומך, איך בעבודה?" וכמובן,
"מה עם החבר?" וזה היה בסדר, נימוסי ועדין.
|
גם הכוכבים לא נמצאים שם תמיד, רק במדבר, איפה שהכי חשוך בעולם
רואים את כל הכוכבים
|
כן, הכלבה שלי קוסמת. אתמול, כשיואב היה אצלי, היא ראתה איך גם
בני אדם נהפכים לחיות, מבויתות אמנם, אבל עדיין חיות.. היא
הסתכלה עלי במין מבט עצוב כזה, אני חושבת שהיתה שם אפילו
דמעה.
היא ידעה איך הוא כל פעם עושה את זה, מופיע ונעלם, אוהב ושונא,
והיא ידעה מה ז
|
והוא חיבק אותה לאט לאט, חזק, הצמיד אותה אליו, כדי שתיזכר
במנגינה שהלב מנגן.
|
זה בגללו שיובל הלך ממני, זאת לא אני שהייתי לא בסדר, לא אני
שעשיתי שטויות, זה בגלל החתול השחור הזה, בגללו.
|
כמה חודשים אחר כך כשעשיתי נקיון לכבוד הפסח, חשבתי לעצמי שזה
יכול להיות נחמד אם הייתי יכולה גם לנקות את המעברים שלי
מבפנים.
אז שתיתי קצת אקונומיקה.
|
קלטתי אותה, איך שהיא מעקשת לא לאסוף את השער, למרות שחייבים,
שמה כמה סיכות קטנות בשער כאילו הוא אסוף. והשער שלה, כל כך
יפה, תמיד מבריק, כל כך הייתי רוצה לעבור את הדלפק כדי להריח
אותו.
|
"ויום אחד היא פשוט לא קמה יותר. השעון שלה צלצל וצלצל וצלצל
והיא לא קמה, וזה קצת הרגיז אותי כי אני שונא שמעירים אותי
בבוקר בלי סיבה "
|
לעולם לא אוכל
עוד,
שיפסעו על אדמתי הרכה,
כי איננה.
|
זה השדים שלך שעושים אותך זקיף קרח,
והשדים שלי הם אלה שישאירו אותי לאהוב.
|
לחבק את הרוח,
להרגיש שעוד טוב,
לעטוף את עצמי,
ולאהוב.
|
ויש המון אהבה, המון אמת ואין מסכות.
|
אני חולמת בלילה איך זה גדל בתוכי... אני מרגישה שאתה שם...
קטן ולא מורגש... אבל אני כבר חולמת עליך בלילה...
|
אני חייבת אוויר, חייבת אוויר אחר, חמצן חדש שירענן לי את הכל.
|
ואני לא יודעת אם למשוך או להרפות,
לעזוב את החבל ולהסתובב.
להפסיק להתיר את הקשרים, לאחות את הקצוות, להניח לו, לנו.
|
העתק של צילום מנשיונל ג'אוגרפיק
|
|
|
-"לך לך מארצך,
וממולדתך ומבית
אביך..."
-"אבל למה
אלוהים?"
-"אני פשוט רוצה
להיות לבד
עכשיו." |
|
