[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








טל טולי


לרשימת יצירות השירה החדשות
לא יכולה למנוע את המחשבות שלפעמים מתגנבות
על מי שהיית פעם, על מה שפעם היה לנו

איך תמיד אתה כל כך חזק
בונה חומות שיחסמו את הכאב
לובש מסיכות שיסתירו את מה שבלב

מסתכלת על התמונה האחרונה שלך.

והלילות שוב מתארכים והימים נמשכים נצח
ושוב ריחות מזכירים לי עבר יפה וכמה עצוב ההווה

ומעכשיו הכל ישתנה
ושום דבר לא יהיה שמח עד תום. תמיד אתה תהיה שם ברקע וחסרונך
יצרוב ולא יתן ללב להיות שלם.

כמה הייתי רוצה את שלוותי למצוא בך, את המפלט שאני כל כך צריכה

ואתה אהובי רחוק ממני
ושוב הפחד הזה...

אחי הגעגועים קשים לי מדי, תעזור לי להמשיך בחיי,
להחזיק מעמד ולהמשיך לחייך
עוד לילה, עוד יום ועוד חיים שלמים בלעדייך.

והנה הגיע התאריך ומלאו לך עשרים שנה
ושוב מסתכלת על האבן ולא מאמינה

ואולי אף פעם לא באמת הלכתי

ברגעים של שקט הכל בי רועש
השניות עוברות כמו נצח
לא מוצאת מקום בלי מחשבה

הזמן לא מרפא,
הזמן הוא זמן,
הוא ממשיך וממשיך וממשיך.
ולומדים לחיות עם הזמן,

מגע ללא תחושה
מוכר לא מוכר
הכל קר, מנוכר

בתוך כל הפחד, בתוך ההווה השחור
אתה שם נלחם לא מביט לאחור

יש ימים של געגועים
ויש ימים שסתם עוברים

הזמן לא מרפא ולא משכיח
ואני מוצאת את עצמי מחכה לשינה, מחכה לחלום




- השתגעת?






קומיצה בשאלה
רטורית לאלוהים.


תרומה לבמה





יוצר מס' 71033. בבמה מאז 21/8/06 14:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל טולי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה