|
אתה ממשיך לעלות ולרדת וכל נגיעה רק גורמת לי להבין ושוב
להסתחרר, ספק ממך וספק מעוצמת התובנה.
גם אני מחליקה אצבעות, רוצה להחליקן על פניך אבל עוצרת עצמי
ברגע האחרון, נושכת שפתיים וממשיכה הלאה.
|
"ידעת שיש הבדל סמנטי בין סוף לסיום?"
"לא", אני עונה ומהרהרת איזה מהם נשמע סופי יותר, מוחלט יותר,
מתאים יותר לרגע הזה הכל כך אחרון.
|
תפור לי נשיקות עקומות על השפתיים
|
צהלות השמחה של הילדים ממלאות האוויר
המלא בלאו הכי - בפיח.
|
בתוך ים הדמעות, בסערת הרגשות
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
לכי את הבייתה
יא מזדיינת זו
הדירה שלי...
ולא קוראים לי
מוטי!
זונה!
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, זורק
חברת כנסת
שיכורה מדירתו. |
|
