[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על טל מינץאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
לבסוף הוציא הזחל את הנרגילה מפיו ופנה אל עליסה
בקול חלוש ומנמנם: "מי את?" שאל אותה. לא היתה זו
פתיחה מעוררת לשיחה.
"אני לא כל כך יודעת, אדוני. בשעה זאת אני יודעת מי
הייתי כשקמתי בבוקר, אך אני חושבת שהשתניתי מאז מספר
פעמים."
"למה את מתכוונת?" שאל הזחל.
"אני חושבת שאינני יכולה להסביר,מפני שאני אינני
אני..."

-לואיס קרול, "עליסה בארץ הפלאות"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זוגיות
היא חושבת שזה היה מושלם, הוא חושב שאיתי היה לו יותר טוב. היא
מצטערת, אבל היא לא מוכנה לרדת לו. היא עייפה מדי, ורוצה
לישון. הוא בכלל רגיל לקבל הרבה יותר וכבר חושב על זה שלמרות
שהיא דיי טיפשה, היא בכלל לא כמו שהוא תיאר לעצמו במיטה.

"התגעגעת אלי?"
"הא? זאת-אומרת, מה זאת אומרת? ברור שהתגעגעתי. כאילו...
זאת-אומרת... התגעגעתי, אבל זה לא שהיה למה. לא היתה סיבה שאני
אתגעגע, לא?"

יש לי אקנורקטנציה.
כשהלכתי לרופא, הוא אמר שזה קורה לכולם לפעמים. לרוב לא בגיל
כזה צעיר, אבל זה לא חורג יותר מדי מהנורמה. לא ממש הבנתי למה
הוא התכוון, אבל אימא הסבירה לי שהוא רק התכוון לזה שזה בסדר.
שמותר גם לגוף לעשות טעויות, כמו שאני עשיתי במבחן בחשבון.

תמיד אמרו לי שאני מכחישה דברים כל כך טוב, עד שאני בעצמי
מתחילה להאמין רק במה שבא לי. למה זה לא מצליח לי עכשיו?

אהבה
בימי שבת הקיציים נלך לים. נרגיש שוב כמו בני 5 ונשחק בחול,
ואחרי זה, לפני שנכנס לאוטו, נשטוף את הרגליים בברזים. על
המושבים נשים מגבות, כדי שהם לא ירטבו. אתה תחבק אותי, ותגיד
לי שטוב לך. סתם, ככה. טוב לך. לא היית משנה שום דבר בחיים
האלה שלנו.

בחנו אחד את השנייה. הוא היה בעל עיניים כחולות גדולות, ואומנם
האוזניים שלו היו חסרות פרופורציה לראשו, אבל זה מצא חן בעיני
דווקא. לפתע הבנתי שהוא מוכר לי מאד, ועוד לפני שהספקתי להעביר
עוד קו מחשבה בראשי, כבר מלמלתי את המחשבה הקודמת.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
עוד לא הצלחתי להבין מה באמת קרה. אפילו בהלוויה, לא ממש הבנתי
מה אני עושה שם. ולמה אני בוכה, ולמה כולם מסביבי בוכים. היום
כשראיתי את "פינת ההנצחה" הזדעזעתי יותר, לא שזה היה קל.
התמונה שלך שם, השירים, הסיפורים שהיו תלויים... חשבתי שאני
עומדת ליפול בכל רגע.

אני בכלל לא רוצה שתדע מכל מה שקורה פה, אני מקווה שתבין את זה
אחרת ממה שאני מתכוונת. אני פשוט חייבת להוציא את זה כבר,
להיפרד מזה ולדעת שרק ככה זה לא יחזור אליי כל יום פעמיים
לפחות. להיות שלמה עם עצמי, סוף סוף. יום ראשון מודעות עצמית.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אתה הומו? אל
תתביש! צא
מהארון!




העמותה
לביסקוויטים
חופשיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 41312. בבמה מאז 28/9/04 3:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לטל מינץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה