|
כתיבה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי,
היא עזרה לי לעבור שלבים רבים וקשים ולהתעלות מעבר
לבעיות ומפלות.
אלו חלק מהתוצרים של הכתיבה בחיי (וציור אחד), אלו
שבחרתי לחלוק.
מנסה לרוץ בלא הצלחה, רגליי אינן בדרך הנכונה.
|
אולי אתה בכלל לא
מישהו שכל זה מגיע לו
כל הצער והעצב, הכאב
|
חזק אותי
כמו שאתה תמיד עושה
כי כל מה שאני רוצה
הוא להישאר אתך לעד
שתאהב אותי לנצח
כי אוהב אותך תמיד
|
הוא יכול להתגנב
בלי שתשים לב
ולהשתלט על כולך
על כל הווייתך
לפני שתבין
|
לרגע יכלנו לשנות,
לשניה ידענו איך.
פעם עוד לא ידענו
וגם אז היתה לנו תקווה
|
לעד היני כמהה אלייך
ולנצח לך מחכה
|
אתמול כמעט טעיתי טעות
שאין ממנה חזרה
כמעט אמרתי
|
כמו ביחד מנסים
להבין אותנו
כמו ביחד, אבל
|
לא יכולה, פשוט לא
אולי לא רוצה
חולמת על מצב בו לא אצטרך
לבחור בינך לבינה
|
משהו כאן נראה לי
לא בסדר
משהו כאן נראה לי
קצת דפוק
או שכולנו מזוכיסטים ונהנים מסבל
או שהזיכרון שלנו מחוק.
|
אמונה עיוורת
חולמים
לעולם לא רואים.
תהפוכות ומלחמות
עקרונות נוגדים
|
הרשימה שלי ריקה
מייחוד אמיתי, כזה שיוצר חיוך.
|
עכשיו כשהמציאות היא חלק מהאגדה
האגדה אליה משכת אותי
עכשיו אין דברים פשוטים
הכל משתנה
|
עד מתי אמשיך להתעקש
כמה עוד
ניסיונות וכאבים אזום
|
אני שוב
חושבת שאולי
מתרגשת כי אולי
אופטימיות שלא נגמרת
|
חשבתי שאפשרי לסיים
את משחק הילדים
ולבנות משחק חדש
שיתאים לנו יותר
|
הנצנוצים, הרגעים וכל המילים שלא אמרתי לך
מסביב כל האנשים ואני רואה רק אותך
|
לא מרוצים לעולם
שואפים לבלתי אפשרי
והבלתי אפשרי לא שם
|
פעם כשהייתי קטנה
לפני מעט מאוד שנים
האהבה הייתה אחרת
ובארץ של פיות וסיפורי אגדות יכולתי לומר
שאתחתן אתו
אמות ואחיה בשבילו
אנסה כשירצה
או אוותר אם הוא לא
|
איפה שרק תחפשי
תמיד אפשר למצוא
כי יש בך כוח
|
הנחל הזה אינו מוכר עדיין,
קשה להחליט אם עדיף לזרום,
לשחות נגד הזרם, או לצאת.
אני מהרהרת באיכותו של הנחל
|
כיצד התהפכו פני הדברים
ופחדיי איתם?
|
זה בטח הוא
לא מצליח להבין
מה באמת קורה
|
מלחמות וכעס
צביעות ושנאה
אסור להראות את האמת
לאמיתה
|
הם יסתדרו סביבי
מעגלים מעגלים
וירקדו כמו אינדיאנים
|
יש לי את כל מה שפעם
רק חלמתי לבקש
ואני בוכה
|
אם הייתי בטוחה
ברגשות שלך אליי
הייתי נשארת שקטה
בלי ספקות
|
ועד אז...
עד אז יהיה לי כאב
|
אף פעם לא חשבתי איך זה
שעל פני העור, הצלקת
לא כואבת ולא זבה דם אף פעם
|
מרגישים רע אם לא כמו כולם, מרגישים קצת שונה
אז מה?
גם לי מותר להיות שונה
לא צריך לפחד
|
זה התחיל בתחושה של כוח
ונגמר בנפילה לתהום
של כאב וחולשה.
|
לא הבינה, לא ידעה
שהוא גם אהב אותה
שום דבר זה לא יביא לה
לתת דרור רק למחשבות, לאכזבות
|
כל הדברים מקופלים
מסודרים יפה בפינה
נראים כאילו
נזרקו שם רק לשנייה.
|
האם עליי להישאר בסבל הזה לנצח, כבולה? רוצה בזאת, אך רוצה גם
להיות חופשיה.
|
מתוך הקושי להרכיב מערכת ברורה של אידיאולוגיה מבוססת המכתיבה
מה יש לשנות, איך ומתי, אני מוצאת את עצמי שוקעת בדכדוך.
שוקעת בקנאה לאלו שהדברים היו בהירים להם, שידעו מה הם רוצים.
|
כל אחת רוצה
שיכתבו לה משהו
|
רוצה להסתכל
הלאה
להתעלם
מהפארנויה,
ולחייך.
|
|
|
הכל אני יכול
בחופש הגדול...
אני לא, כי יש
מחבלים. |
|
