|
 171306914
אמממ....
ישבתי חשבתי, שקלתי מילים
מה כבר אוכל להגיד שעוד לא אמרו אחרים?
החלטתי ללכת על קצר ופשוט
במקום לפלוט כאן איזה שטות.
במאי 1983 יצאתי אל אויר העולם
ומיד ראו שאני לא כמו כולם
תצומי תצומי רק רוצה כל היום
ולא נותנת לאף אחד לישון!
עברו השנים, ואתן אנחנו גודלים ומתבגרים
ולצבא כבר הולכים
אז זהו, בסוף יצאה איזו שטות
ואני רק רציתי קצר ופשוט
אחרי כל אכזבה כזו הביטחון העצמי כל כך נמוך...ותמיד היא
מבטיחה לעצמה שדי! זו הפעם האחרונה שהיא נותנת לעצמה לעשות את
השטות הזו ולצפות שמשהו אכן יקרה, היא מפסיקה עם זה לזמן מה,
לא יודעת כמה אבל היא חיבת מנוחה, לא מסוגלת להמשיך ככה יותר.
|
היא שמעה מישהו קורא בשמה מרחוק, והקיצה מהחלום המתוק שלה.
הערב נעשה עמוס והייתה המון עבודה, וכבר לא היה לה זמן לשוב אל
חלומותיה, עבודה עבודה ורק עבודה.
|
היא העדיפה להתעלם מהאזהרות של אלו שהכירו אותו ולהאמין לכל
הלחישות המתוקות שלחש על אוזנה, לכל הדברים שהבטיח לה, היא
חשבה שהוא השתנה, השתנה למענה, השתנה למענה בגלל שהוא אוהב
אותה באמת......
אבל כמה צפוי הוא כמו כל הגברים, יגיד הכל רק כדי להצליח
להכניס אותה
|
לקחת את ליבי
וניפצת לרסיסים
ואני כל כך אהבתי...
|
אתה לא אומר מה אתה מרגיש
אתה לא אומר מה אתה חושב
ואני מרגישה במצב של לא יודעת
חייה בהרגשה שבכל רגע תמצא אחרת
והכל בנינו יגמר.
|
זה מפתיע, כל כך כואב לי.
מרגישה כאילו בגדת,
לא היית לגמרי כנה ברגשותיך כלפי.
|
לילה, קר, לבד.
שוב לבד.
זה לא משהו מיוחד,
כבר רגילה
|
הרוח מכה בפנים
רוצה לשכוח את כל הקשיים
הרע והמר שמעיקים על הכל
רוצה לשכוח את האתמול
|
הלוואי והייתי קמה בבוקר
והכל היה כמו אז
כמו לפני חודשיים לערך
שעוד היית איתי
|
יושבת מול הטלווזיה
יושבת ובוהה
יושבת מול הטלווזיה
יושבת ותוהה
מסתכלת אך לא באמת רואה
יושבת ובוכה
|
מוציאה את אהבתי אליך בדמעות.
מקווה שכל דימעה שזולגת מעיני תוציא מליבי טיפת אהבה.
|
רוצה אותך,
צריכה אותך,
רוצה שוב לחוש את שפתיך על שפתי,
את ידך על גופי.
|
נתתי לך לצאת מחיי
הייתי משוכנעת שזה הדבר הנכון
כבר יותר מחודש שלא דיברתי איתך...
|
יום אחד אני מזמינה אותך ואתה עסוק מידי בשבילי,
ויום למחרת אתה שולח לי הודעה עם המילה אהובתי.
|
הפחד מחלחל לתודעה,
אני רועדת.
התאריך מתקרב,
הזמן בשעון החול אוזל.
|
הראש כבר סחרחר.
היא שתתה
החושים מעורפלים.
היא עייפה
|
צריכה קצת אויר
מרחב נשימה
את החופש שלי
מרגישה כלואה
|
לפעמים שואלת את עצמי למה לא שמה לזה קץ,
אומרת יפה שלום וממשיכה הלאה...
|
|
|
אין אין אין כמו
משה!
מוריה ברגעים של
פיצול אישיות
קשה |
|
