[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 life is what u want them to be

אל היצירות בבמה האהובות על סידני טיאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סידני טיאל היוצרים המעריכים את סידני טי
כל עולמי,
כל חיי, חלומי,
המציאות וכל שעה ודקה ביום אצלי
קשורה בסוסים,
אהבתי חסרת המעצורים
לחיה המדהימה הזו היא ההשראה שלי
לסיפורים,
שירים,
לחיים!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גן עדן
מוקפת ולידי מה שנראה כחבר, אולי לא הייתי מוקפת כי אם נבחנת,
אולי בחנו את הכבוד שרכשתי להם, ליצורים האגדיים הללו,
החופשיים, הפראיים, בעלי החירות האין סופית שנלקחת מהם במהרה
יחד עם ביתם.

דיאלוג
-גם לא בתת מודע?
-לא!
-אז למה אני מרגישה שאני יכולה לעוף?
-אין לי מושג אבל אני יודעת שסוסים לא עפים!


לרשימת יצירות השירה החדשות
משוגע מי שחושב שהוא שפוי,

אבל אני מטורף,

ערפילי
אני רואה אותם שמחים,

בגלל שאנחנו עצובים.

וזה עושה לי הרגשה טובה.

כמיהה
אבל אומר משהו שם,
רומז לי מכאן,
אך מיד זה נעלם.

כעס
אין בכוחי לא לשמוח בשמחת אחרים,
גם אם על חשבון נפשי הפגועה הם צוחקים.
חיוכים וגיחוחים משועשעים,
עושים בליבי פרפרים.

כיצד יכול בכנות ובלי רעד
להפגין את בורותו?

בדידות
אני מחפשת אחר עצמי,

בתוך סבך הנפשות.

מחפשת אחר חיבה,

אכפתיות,

לא בהכרח אהבה.

אין באמת ראויים לרגישות זו,

ואלו הראויים לאהבה שכזו

לא ינצלוה לרעה.

הרהור
לברוח מכל הרוע והקור.

לנוס כמו ציפור,

הרהור
ומציירת את השמיים

והאדמה הכחולה שעיניי רואות,

נפגשים בנקודה זו הבודדה.

סוריאליזם
החיצוני משקף את שלראות משתוקק,

בין אם מקנאה או מתמימות לב.

אך רק אתה רואה את עצמך מתקרב.

אבל אני כמוני,

כאילו יחידה.

מקל אחד נשבר,

כמה מספיקים למדורה.

תחושתי
מוצף רגשות,
בולי עץ ואצות.

פורים,

בגרביים חורים.

מחאה
סגורה זו לא תמיד הדלת.

אנשים הם לפעמים גם קצת אחרת.

בדידות
ואז אני בוכה,

והכל בגללם,

שהם פה בוכים,

ואז שמחים ואינם.

תחושתי
תה שתיתי
וגמדתי פתאום.
ארנב ובידו שעון,
נעלם כמו בועה
שבידו נגעה.

ייסורים
דמעה ועוד דמעה,

אבל אני לא בוכה.

עזבו אותי בשקט.

תחושתי
אנשים שהם כמוני במובנים מסויימים,
מרגישים כל כך בודדים
בגלל כמה רגעים.
מרגישים לבד גם כשהם עם "חברים"

אבל הם יכולים להיות נפלאים,

או שהכל יכול להיות נורא.

ייסורים
תקועה

כמו סתימה,

בחיים,

בביוב,

בטיפשות,

בתמיהה.

בדידות
אני תמיד אהיה בלבם,

הם תמיד קיימים,

חיים ונושמים,

אבל לא היינו מוצאים אותם

אם לא היינו מחפשים.

אהבה
לבי בודד,

וכך ישאר.

אכזבה
לא ינועו ולא ינודו

כי אין זה לכבודן להשקיע

אין זה לכבודן לאהוב אהבת אין תנאי

אין זה לכבודן לכבד

כזו תלותית

עם זאת כזו אוהבת

כה חולמנית

וכל כך מחייכת

הרהור
אי-שם
עומדת
יושבת
נושמת
חושבת

יחסים
תעשה דבר מה,
תגיד לי אתה,
ואז אולי תדע מה אני מרגישה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתה נותן מעצמך, עד שאתה נגמר, אתה נותן מעצמך עד שאין בך עוד
צורך ואז זורקים אותך.
כשאתה מוחק כל זכר מהעולם עליך לצפות לכך שתעלם גם אתה.




גיליתי שהאור
בתחת נדלק לא רק
אם מושכים לי
ברגל הימנית,
אלא גם כשאני
מפליצה.


-שפרירית בגילוי
מלהיב


תרומה לבמה





יוצר מס' 49408. בבמה מאז 10/3/05 17:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסידני טי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה