|
יליד 83
אהב לצייר.. אך לא ידע.. ומאד אהב לכתוב.. אך אף פעם
לא נתן שיקראו לו..והוא אוהב ללכת.. אך עדיין לא
הלך...
עדיין כאן.. אך לא להרבה זמן...
אז עכשיו אני אני, אני עובד כמה ימים, אני יושב כמה חודשים,
אני גר קצת כאן, קצת שם, חוזר אל ההורים, הולך לטיול קטן, עובד
כמה ימים ויושב כמה חודשים... כמו שאמרתי, קשה להיות אני.
|
Water to swim, across the sea
To the stars, around the sun
|
אני רוצה להתאפק
אני מנסה להתאפק
אבל זה פורץ בכוח רב
כנחשול ענק מתוך עיניי
|
רצתי אל הנחל
נשמתי שם אוויר טוב
ומהסלעים נפלתי
ואת ידי שברתי
|
אבל אני לא רוצה
אני כן רוצה
אבל האני האחר לא
|
הסתכלתי לשמיים
המחזה הוא כה מדהים
היום אני שמח, קשה להאמין
|
הוא בסוף יבין, שצריך להיות רע
אך הכאב בסוף יעלם, אתה תהיה אטום
תצעד בערבות, כמו זאב בודד
|
אני לוחש לענן
על רגעי השבר
על ליבי שנעלם
בין עצי היער שלא נגמר
|
אבל אני רוצה לנשום עוד נשימה
לנסות עוד פעם, להביט בשמיים
לראות את הכחול, לא שחור
|
רק בגלל זה, אני רוצה לבכות
לחבק את עצמי, לספור את השעות
זה נראה מעט, אך לבסוף הם מתרחבות
נמשכות ונמשכות, ואין באפק סוף
|
העולם שאהבתי לאהוב
העולם שבניתי לעצמי
העולם שחשבתי שיהיה לי בית
החלום הגדול ההוא
|
שקט פה
אני הולך לרוץ
אני מקווה לא לחזור
לא לחזור אף פעם
|
בגללך אהבתי להביט בשמים
גם שהיה מעונן, תמיד הייתי שם בשבילי
השתקפת דרך טיפות הגשם
|
אבל הם בכל מקום, מחכים לו
רוצים לאכול אותו, להרוג אותו
|
בלילה, בחושך, בתוך הדממה
צועד לו בשקט, ילד מוזר
לבד לבד, ברחוב המת
ונעלם פתאום, בתוך הדממה
|
אני מסתכל בעיניים
עיניים יפות, עם דמעות
עיניים בכל הצבעים
|
הולך כל הלילה, מחפש מקום
מחפש לב, ואדם שאוהב
מחפש חיבוק, חם וחזק
|
הצרחה ההיא, שבאה חזק מלמעלה
נהדפת באדמה, עצומה יותר מתמיד
|
לקפוץ גבוה, לקפוץ נמוך
לקפוץ בבית, לקפוץ בחוץ
|
אני לא רוצה לעזוב
אבל אני הולך
הולך ועוזב אותו
את הקול הזה
|
רגע של שקט
בסוף הלילה
לא יכול לישון
ולא רוצה להתעורר
ושוב אותו השיר...
|
ילד מבולבל, בין השחור ללבן
תקוע באמצע, עם פצע ביד
פצע בבטן, ואחד גדול בלב
|
לאן אני צריך ללכת, תגידי לי עכשיו
לפני שאעלה למעלה., ואצרח בקול
בקול גדול, בלתי נשמע
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אישתי אומרת לי
תמיד שאנחנו
לא מסכימים על
כלום ואני אומר
לה שזה לא נכון. |
|
