[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 95265387 95265387
אל היוצרים המוערכים על ידי סוויט ג'ליבין
היא נולדה בצנצנת עם אחיה ואחיותיה העשויים מג'לי
כולם אמרו עליה שהיא שונה אבל היא בעצם מיוחדת
היא לא נתנה שיאכלו אותה ועכשיו היא פה , כותבת על
מה ששורף , מקווה שתאהבו אותה




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
הם נשארו לבד,עם המחשבות אחד על השניה,והחששות
והציפיות שאולי התגשמו ואולי לא.

זכרונות
ורק המבט שלך,זה בדיוק מה שהייתי צריכה לראות בשביל להבין,
מה אתה חושב.

זכרונות
באותו יום שוב הגיעה הזדמנות ולא חשבתי אפילו,לא שקלתי מה אני
עלולה לראות,לא חשבתי שככה אני אזכור אותך אז נכנסתי לחדר

מתוך כל האנשים שחולפים לידך, ובעיני חלק אתה אפילו בלתי נראה.
מתוך כל האנשים האלה, בנאדם אחד עצר.
משהו בבנאדם שבא משום מקום, ותפס אותי כאן ונראה שהוא רק רצה
לספר למישהו, כי קשה לו ועצוב לו.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הוא ואני
זה לא שאתה מישהו אחר.
וזה לא שאני עיוורת.
זה פשוט אתה. מבפנים.

Then suddenly you'll come racing back in my life,
And compete against time.

מכתב
וכשתהיה איתה תחשוב שאמרת שעדיין תאהב אותי, כשתהיה איתה תחשוב
שאמרת שאיתי אתה רוצה להיות תמיד, כשתשכב איתה תחשוב שאמרת
שאתה לא רוצה לשכב עם אף אחרת חוץ ממני לעולם.
ואולי אז תבין למה אמרתי לך שאני לא מאמינה.

היפרדות
התקווה הולכת ונעלמת,
ושוב חוזרת מאבדת שפיות רגשית שהייתה ונעלמה.
רוצה אותה בחזרה, רוצה אותך בחזרה, לא חשבתי שאוכל להיות כזו.
הפכתי להיות כל מה שתאבתי ושנאתי.

הומור
היא מיוחדת, היא מדהימה.
והיא מרגשת אותך כל פעם מחדש.
אף פעם לא תיארת לעצמך, שמפעם לפעם היא תלהיב יותר.
והיא משתנה מפעם לפעם, לפעמים קצרה ופחות משמעותית...
ולפעמים זה נראה כמו נצח, ולא עוברת שום מחשבה בראש...
וכל רגע אפילו יותר טוב מהקודם לו...

הוא ואני
ואני מקווה שהפעם לא תהיה כמו כל שאר הפעמים ואני אהיה מספיק
חזקה בשביל להתבונן על הכל מבחוץ ולראות את הכל מתמוטט מול
העיניים שלי, ולהבין שזה הפתרון, כי אף פעם לא היית מספיק,
ואני תמיד הייתי יותר מדי וארצה יותר ממה שאי פעם תהיה מוכן
לתת.

מכתב
אז כבר סלחתי שהתגברת לפני, ושלי היה יותר קשה,
סלחתי שכבר הפסקת להיות כ"כ רגיש אליי אחרי שניפרדנו,
והפסקתי להאשים אותך בהכל, ואולי הגיע הזמן להנות בלעדייך
ולהבין כמה זה טוב סוף סוף לסלוח לך.

הוא ואני
היא רצתה להיות האחת, האחת בשבילו,
כי הוא היה האחד בשבילה.
היא חשבה ועשתה והרגישה.
והוא לא אטום, יודע, מבין.
אבל לא הרגיש כמוה.

היפרדות
אין לי כבר מילים להסביר זה השקט הזה שבפנים שמכאיב, השקט
שמגיע רק כשאני לבד עם עצמי, הלוואי ויכולתי לעשות את הדבר
האסור.

התבגרות
אף פעם לא...
אף פעם לא זרקו אותי בשביל... בן.
אז מצד אחד אפשר להבין מזה שהוא הומו,
(ואולי זה גם לא כ"כ רחוק מהאמת)

היפרדות
חשבתי שבשנה ,שזה הרבה זמן,לא?
אפשר לעבור הרבה דברים ולהתגבר על הרבה דברים,אבל טעיתי.

הוא ואני
איך אני יכולה לוותר על כל כך הרבה?
למה אני צריכה,למה אתה מכריח אותי...
אל תגיד שוב ניפרד בחיוך,כי בשבילי הוא לא יהיה אמיתי.

הרהור
ואני יודעת שזאת תהיה טעות, אבל אני מודה כאן: קשה לי לבד,
ואני מעדיפה את הביטחון הזה של לדעת שיש לי מישהו שאוהב אותי
למרות הכל.
והחיים באמת ממשיכים ועדיין קשה לי להתרגל לחיות בלעדיך, קשה
לי לחזור להיות לבד, עם עצמי.
אני לא רוצה להיות לבד, אבל אלוהים יודע

הרהור
בשביל להתעודד אני שומעת שירים של מירי מסיקה, כי עכשיו אפילו
jagged little pill של אלאניס לא עוזר.

הרהור
זה לא משנה מה אני אגיד.
זה לא משנה איך אני אנסח.
זה לא משנה מה יהיה סדר הדברים.

אהבה נכזבת
אנשים מסתכלים על דברים בצורה שונה לפעמים זה נראה כאילו כולם
מסתכלים בדרך אחת ורק אני בדרך אחרת,ולא משנה כמה מנסים,לא
מצליחים לראות את זה כמוני.
פעם הוא יכל ,פעם לא הייתי צריכה להסביר,רק להגיד,רק
מילים,הרבה מילים.

מכתב
אני מקווה שכל יום שעובר ויעבור יגרום לי לאהוב אותך פחות.
ועל כל יום שלא אשמע את הקול שלך אני ארגיש קצת יותר טוב,ואני
אעשה את זה בצעדים קטנים ואני אמחק כל זכרון שלך ממני.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אין לי חוץ ממך כלום.
עם מה זה משאיר אותי?
הרגשתי שהכל מסתדר,
והיית שם איתי,
וזה עשה את הכל הרבה יותר קל.
מהרגע שיצאת לי מהחיים
איבדתי שיווי משקל.

Thoughts that are floating me ,maybe for no good reason .
thoughts that're bothering me,and making me drift away,
as far away from YOU

אתה חושב שאם הייתי יודעת...
אתה לא חושב שאם הייתי יודעת את הסוד,
הייתי עושה זאת מזמן?
איתו ניסיתי להיות אדישה, לפחות בהתחלה.
ואיתו, שיניתי את עצמי, אולי בתקווה שהאני החדשה תקלע לטעמו
האישי.

אני רואה אותך לידי, שותק ואתה לא מובך כמו פעם.
ואולי פעם היה אכפת לך .
אבל זה עבר לך ואני לא כ"כ בטוחה שחבל.

אבל לך לא לקח הרבה זמן להבין שזה לא מה שאתה צריך
אבל לי לקח הרבה זמן להבין
שגם לך יש סיכה .
ועוד מעט גם אתה תפוצץ לי את הבועה.

אבל עכשיו כשהוא התעורר,ואולי הגיע הזמן להרגיש ולא רק לחשוב,
לפעמים הוא שוכח להכות אותה,עם המציאות וההגיון.

הכל מתוכנן לך,וכשאת מסיימת הוא רק מסתכל עלייך,עם העיניים
היפות שלו.ואת החלק הזה,לא תיכננת.

אתה, בטח לא תראה את זה.
ובטח גם לא תבין את זה לעולם.

בלבלת אותי,כבר עברו מספר ימים,
ואני שמהלב, איך הכל חוזר על עצמו,
איך אני מתכנסת בתוך עצמי,כועסת על כולם
ולא נותנת לאף אחד לדבר,להכנס,להתחבר אליי.

להיות לבד ולהנות מזה?
אני הרי לא נהנית, אני איפשהו קצת סובלת, השגרה שלי חוזרת על
עצמה, אין לי שום מטרה, אולי למצוא עבודה וגם זה לא קורה.

והטיול הזה בעיניים הכחולות שלך
הסתיים,והשאיר אותי עם כל המחשבות ההן,
ואפילו עוד שנוספו להן.

ובכל פעם שאני רואה דלת חדשה, אני תוהה מה מתרחש בפנים...
אולי זה כמו אצלי,

לראות אתכם ביחד. זה כואב.
ובוכים וכועסים.
ולכם? בכלל לא אכפת ממני.
וממה שאני חושבת ומרגישה

אבל אין ספק שלקשר הזה יש את כל הסיבות להצליח,
כי חברים שלך אף פעם לא יאהבו אותי,
וחברים שלי אף פעם לא יאמינו לכל מה שתאמר לי.
ואתה תמיד אומר שאתה בן אדם מאוד כן,
ושאף פעם לא נתת לי לחשוב שאנחנו יותר מידידים.
אז ככה שאין לי שום סיבה להיות מבולבלת.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
הזמינו אותי
לאורגיה חמה.
עזבו אותי
עכשיו, אני
בבמה.





תרגום של שיר
יפני עתיק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 13023. בבמה מאז 10/7/02 22:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסוויט ג'ליבין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה