|
יושבת בוהה מול הדף הריק, ויודעת: העת לחטט ברגשות שהתחפרו
עמוק במטרה לעולם לא להחשף. עכשיו הזמן לעצום עיניים ולשמוע
טול.
|
היא אוהבת את עצמה רק בחושך. החושך שמטיל את צילו הגדול על כל
כולה ומשאיר מאחוריו רק נפש חשופה, שפתאום מרגישה חופשיה
להתבטא מבלי להשפט.
|
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
