|
"והיום, זהו היום?" שאלתי בתמימות של ילדה בורה.
"כן" אמר פויחו
"האיש העצוב כבר לא עצוב"
|
שנים של נופים
חודשי הבנה
שבועות של כנות
ויום אחד של אהבה מצחיקה מכל שטות
ומתוקה מכל תות
|
הוא נכנס לעבודה ומעביר כרטיס, אומר שלום לפקידת הקבלה שנראית
שוב כאילו תפסה את בעלה בוגד בה בפעם ה-14 ונכנס למשרד... גם
מעבר לחלון בעבודה שלו העצים ירוקים בצורה מעט מעוררת תיאבון
ופרחים סגולים מכסים את האספלט.
|
שיש כל-כך הרבה תעלומות לא פתורות, החיים מרגישים כמו סידרת
מיסטורין אחת ענקית. מאיפה באים המים? איך הקופסא השחורה על
השולחן של סבא משמיעה כל-כך הרבה צלילים? איזה מגע יש לשמים?
הילדה הקטנה רצתה לגעת בהם, אפילו אם זה לשבריר השניה
|
נעלם, ולא תחזור עוד להיות אתה
|
חיוך וקריצה
יש בה משהו יפה
באיך שהיא מביטה בך מלמטה בזמן מציצה
|
|
|
אנחנו מעדיפים
לעבוד עם מאה
טרוריסטים
ערביים מאשר עם
יהודי אחד
חברא קדישה
בהערה גזענית |
|
