|
סתיו היתה חצי אדם חצי ערפד. ככה לפחות היא חשבה. היא תמיד
פעלה כמו מתוך כישוף, וככה היא גם נראתה.
|
תינוק שנולד מתוך אהבה,
אל תוך אין רחמים.
תינוק שרצה אך כל מה שהרגיש,
היה חוסר אונים.
|
וסוף סוף היא נושמת
נושמת עשן
נושמת את כל הפחדים
נושמת את הירח
עמוק לתוכה
את הלילה, את השקט
את הקור
סוף סוף היא לא לבד
|
מכורים לא נגמלים. אף פעם! מהנסיון הראשון ועד הרגע האחרון
לחייהם הם מכורים.
|
|
|
הסלוגן הוא עוגן
בחיים סוערים |
|
