[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על סתם מעייןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סתם מעיין
פעם הורעלתי ע"י מחשבה. זה הדבר הכי מוזר בעולם. ממש
מרגישים מחנק וחוסר באוויר. זה מתחיל בכאב בטן
אימתני, כזה שאפשר להתעלף ממנו וממשיך לריאות, שם זה
חוסם את דרכי האוויר. הדרך היחידה להוציא את זה - זה
לכתוב. לפרוק הכל על נייר או מחשב בלי לחשוב על
ניסוח מתאים פחות או יותר. זאת הכתיבה בשבילי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שכבנו. שלושה ימים אחרי הסילבסטר, שבו זרקו אותי לאנחות, אני
מוצאת את עצמי במיטה שלך. אמרת לי שתמיד רצית אותי, שאף-פעם לא
באמת רצית אותה, שהיא יפה וסקסית, אבל לא "אישה" כמוני, סתם
כוסית.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אורבני
הפואטיקה שלי
היא החיים של כולנו.

יונתן הוא החבר הכי טוב שלי. לא מזמן הוא היה מעורב בתאונת
דרכים. היא עמדה ליד החלון והאור הבהיר של השמש האיר לה את
הפנים. ולא שהיא נראתה שמחה, או מעודדת יותר. האור רק הדגיש את
הלובן של הפנים שלה, וחדר דרך השערות השחורות שלה.

ההליכה בבר-גיורא (זאת המהירה, שעשיתי אני אחריה), הייתה אחת
החוויות החזקות. האורגזמה שאחרי אפילו יותר, כשנעלמתי מאחורי
הפינה.
כמה חבל שזה היה כ"כ מזמן, אחרת זה היה יכול להיות נורא
רומנטי.

פלאפון מואר מהודעת SMS חדשה מסמן את הסוף. זהו, כולם מסביבי
נהיו זוגות.
שכבנו במיטה, סחוטים ומזיעים, אחרי הסקס הכי טוב שהיה לנו
בחודשים האחרונים. הוא מגשש במיטה אחרי התחתונים שלו, וקם
באיטיות תוך שהוא לובש אותם.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
רוב הסלוגנים
כבר כתובים!
אבל יש עוד כמה
שלא!
אז קדימה,
קדימה,
קדימה!!!





לו יהי, מעודד
יצירה מקורית
בסלוגנים, תוך
כדי שהוא לא ממש
מעודד!


תרומה לבמה





יוצר מס' 31879. בבמה מאז 26/2/04 19:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסתם מעיין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה