אותה הבחורה שהייתה לפני שנתיים שרק התחלתי לכתוב
בעמוד הזה.
קצת פחות תמימה,קצת פחות כותבת אבל אולי בגלל זה אני
הרבה יותר מפוצצת בדברים להגיד...אבל לא יוצא לי..

קוראים לי סוף, אני כבר ילדה גדולה, קצת
מבפנים,ומבחוץ, אפשר להגיד שלגמרי.
עדיין גרה עם אבא,אחי הגדול והחתולה..וטוב לי פה.

אוטובוס קצת מוזר, כולם בוחנים אותי בהצצות חטופות,הם לא רגילים לראות אדם כותב באמצע האוטובוס.

דם ודמעות לפעמים אני שוכחת שהוא לא אמיתי... והוא חי רק בחלומות שלי..

אחת שתיים ושלוש יום חדש, קמים בבוקר, אוכלים משהו ונוסעים לים. אצלי הכל כרגיל ונראה שגם אצל ערן. ואז בדרך חזרה הביתה זה נופל עלי (עלינו). אילן רמון - האסטרונאוט הישראלי הראשון, התרסק עם החללית "קולומביה" בטקסס, פלשתיין.