[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












ותשתדלו לחייך.


:0)




לרשימת יצירות השירה החדשות
מסביב תמיד אומרים לי, שאם אפסיק לחשוב
זה ישוב.

כמיהה
רוצה לכתוב לך
מכתבים של אהבה.
תשוקה פרוסה דפים על גבי דפים.

מצב
יושבת ופשוט מחכה.
לך.
שתבוא.
זר יקר ומוכר שלי.

לכתוב כי אין שום דבר שאני
טובה בו.
גם לא זה.
כי גם אם אני אמות מחר.
תשאר המצבה.

היו רגעים שצעקתי בשקט.
מתוך החיוך המתוח תמידית.
וחשבתי ששמעת, והתרגשתי, ואהבתי אותך
בגלל זה. בזכות זה.

ופי כולו געגוע לטעם שפתיך בין שפתיי,
נשרף כחומר בערה, בוער וכלה מאש תשוקתך אליי.

נוסטלגיה
פתאום התעוררתי.
הרגשתי גוף חם לידי.
וכמו שאמרתי, היה לי קצת קר,
אז חיבקתי את הגוף.

הומור
נכנסתי לחדר, התיישבתי על הבר.
התמהמהתי מעט והזמנתי משהו מר...

מקלפת.
מקלפת שכבות צרובות שמש ולמודות אכזבות.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קורים דברים בחוץ. ובפנים הכל כואב.
רואה אנשים ממשיכים לשתות את הקפה שלהם בבוקר, ממשיכים להתעצבן
בפקקים, ממשיכים להתווכח על דברים שהם לא מבינים.
ואני עצמי לא מבינה. איך אצלם זה לא ככה? איך אצלם לא הכל
כואב?
או שאולי בעצם כולם כמוני.

אם היה אומר לי למצוץ, הייתי מוצצת.
אם היה אומר לי לצרוח, הייתי צורחת.

וכל הגברים בחיי אכזבוני.

אבי, שעזב את העולם השפל הזה לפני שהספיק ללמד אותי דבר מה
עליו.

אם הקיץ הוא המאהבת הנסתרת
שמגלה את עצמה בכל פעם קצת אחרת -
יותר או פחות דביקה, מלאה ברוח שרבית
להט, שריפות ושיכרון חושים מלאכותי,
אז החורף הוא אהבת הילדות.




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
אני כותב רק
שירים
ארספואטיים.






אחד מתחבט
בשאלות
אוקסימורוניות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 18567. בבמה מאז 12/6/05 17:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסונג לי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה