[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 334522012 334522012  Black-Sunset

אל היוצרים המוערכים על ידי סול מארטר
ילידת 87, פרה במקור, אך אלוהים שהיא חדלה לא מזמן
להאמין בו,אם כמה שהיא רוצה, העדיף לשנות אותה, לבת
תמותה, לבת אדם, אך כמובן עדיין נשארו בה קצת גנים
פרתיים, היא לא ממש בטוחה איך אומרים את זה, אבל היא
בטוחה שהבנתם למה היא מתכוונת=)

היא לא מצפה שתאהבו את מה שהיא כותבת, ושגם לא תבינו
את הכתוב וגם לא אותה, אבל כמובן היא תעריך מאוד
הבנה. היא מבקשת רק דבר אחד, שלא יזלזלו במה שהיא
כותבת, הכתיבה בשבילה, ממלא חלק נכבד מחייה, היא
אוהבת לכתוב, וכותבת אך ורק בשביל עצמה.
הכתיבה היא דרך בשבילה, להוציא עצבים ולפעמים אפילו
להירגע, כשהיא כותבת היא לא חושבת על כלום,היא
מרגישה שהלב שלה הוא זה שכותב. היא רק מדמיינת שמה
שהיא כותבת לא באמת קורה לה, היא מרגישה שהיא שולטת
על הכל, שהיא בכל שנייה, יכולה למחוק ולשנות כל דבר
שהיא רוצה, זאת הדרך היחידה שלה להרגיש איזשהו חוט
של שליטה על חייה.

במהלך חייה, שזה מסתכל בערך בכמעט 17 שנה, היא עברה
הרבה, לפחות ככה היא מרגישה...
השינוי הכי משמעותי בחייה, התרחש המהלך השנה
האחרונה, שינוי של 180 מעלות. טוב..אולי היאקצת
מגזימה אבל לפחות 178...=)
יש דבר אחד שנותן לה את הסיבה לחיות, את הסיבה לקום
בבוקר, החברות הכי טובות שלה בעולם, היא אוהבת אותן
מכל הלב והיא תמיד תהיה שם בשבילן, תמיד!!!
שמעתן?! היא אוהבת אתכן!!!

היא קצת מתוסכבת עם עצמה, אבל מי לא?!
אבל היא בטוחה שעם הזמן היא תמצא את הכח והרצון
להיתגבר על כל כל החרא שהיא עוברת כרגע...ותמצא את
הכח להיתמודד עם האמת...=)


היא אף פעם לא הייתה מסוגלת לכתוב סיפורים, כאילו לא
הצליחה להכניס את הרעיונות שלה לתוך דמויות אחרות.
ישבה שעות מול המחשב וניסתה לחשוב על שמות לדמויות,
הייתה עלילה בראש, אבל היא אף פעם לא הצליחה לחבר
אותה לסיפור שלם. סיפור כזה שמלמדים עליו בבצפר, עם
התחלה, אמצע וסוף, ורצוי שיהיה מעניין ומותח. במקום
זה, כל מה שהיא הצליחה לכתוב עליו, הוא על עצמה, על
דברים שהיא מרגישה, לפעמים בהקצנה ולפעמים ממש לא.
לפעמים היא גם מצליחה לכתוב על הסובבים אותה, אבל רק
על אלה שנמצאים אצלה עמוק בלב. לשם לצערה, לאנשים
נורא קשה להיכנס, ואם הם כבר נכנסים, אז היא לא
יכולה להוציא אותם החוצה, היא רואה בזה דפקט רציני
אצלה, היא נפגעה בגלל הדפקט הזה כל כך הרבה פעמים,
אבל היא לא יכולה לעשות שום דבר בקשר לזה.

טוב, עכשיו היא תפסיק לזבל את השכל, שדרך אגב, זה לא
קשה בשבילה, וגם לדבר בגוף שלישי זה משהו  שהיא מרבה
לעשות בזמנה החופשי...ואז היא מרגישה לעיתים פיצול
אישיות קל ואז היא מפסיקה..=)

יש לה שיר שהיא מאוד מאוד מזדהה איתו...

Into the distance, a ribbon of black"
Stretched to the point of no turning back
A flight of fancy on a windswept field
Standing alone my senses reeled
A fatal attraction holding me fast, how
Can I escape this irresistible grasp?

Can't keep my eyes from the circling skies
Tongue-tied and twisted Just an earth-bound
misfit, I

Ice is forming on the tips of my wings
Unheeded warnings, I thought I thought of
everything
No navigator to guide my way home
Unladened, empty and turned to stone

A soul in tension that's learning to fly
Condition grounded but determined to try
Can't keep my eyes from the circling skies
"Tongue-tied and twisted just an earth-bound
misfit, I

pink floyd

כמובן שהיא מזדהה עם עוד הרבה הרבה שירים, ואוהבת
עוד המון המון המון להקות...אבל היא הרגישה משהו בלב
כשהיא קראה את השיר...


אה..וזה הסמיילי הכי אהוב עלייה בעולם =)

TAJIGOO RULZ!!!!!!!!




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
I lied on the roof, under the stars, I felt as if the whole
universe was out there, in the fresh air of the lonely
night.

חלום
מה היא חלמה שהפחיד אותה כל כך?!
מה היא ראתה שגרם לה לרצות למות ולחיות כאחד?!

אימה
אני צריכה עוד סימנים, עוד קצת עזרה, אני עוד לא חזקה מספיק
בכדי לא למעוד ולוותר, רק עוד קצת עזרה, עזרה שרק הוא יכול
לתת... עזרה, שתבוא רק אם הוא עדיין שם, ליד העץ האחרון, מחכה,
וכשאני יבוא, הוא יילחש לי שאין מפלצות!

מכתב
"בבקשה אל תשנאו אותי, אני לא יכולה לשלוט על עצמי יותר, אני
לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת למי לפנות..."

מכתב
אמא,
תלמדי אותי איך לחיות עם הבכי.
אמא,
תלמדי אותי איך לא לבכות.

אמונה
לפעמים אני כל כך לא מבינה התנהגות של אנשים, או שאולי אני זאת
ששונה, אני זאת שרואה דברים אחרת? אני זאת שמסתכלים עליה באור
מוזר?

אבל אני לא יכולה, אני מרגישה, שמשהו קרה...


לרשימת יצירות השירה החדשות
no judge, no saint
just an ordinary girl trying to understand

גורל
sometimes when i cry at night
angels come to my window, so bright

it's crying
after holding itself
for so long

חוסר אונים
How can it be a life without emotions?
How can it be a life without the feelings I must obey

like a clown with a red nose
like hell with a rose
my heart i painfully close
wearing mask of stupidity

you don't even know
what is that what i feel
you don't even know
how much pain does it still

ייסורים
My legs are free to go
But I got no place to escape

אכזבה
I have no straight to carry on
No matter how, my love is strong
You'll never know the way I feel
.Maybe some day there'll be less fear

מצב
When you look
I feel

When you talk
I feel

When I dream
It seems to be so real!

הרהור
המצפון שלי
קם היום בלילה לתחייה
משהו מהמילים שאמרת
העיר אותו משינה עמוקה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
So different from what they think, so unlike this image of
myself,which i've been judjed with, ever since.

Why is it so hard?!
I can't even understand what the word "hard" means, it feels
like every thing I do is harder then what it suppose to.

הרהור
מה כואב יותר?!

לחשוב
ולזכור?!

או לא לחשוב
ולשכוח?!

מכתב
אפל כמו היום, בהיר כמו הלילה,
הכל משנה כיוון, צפון הוא דרום ומזרח מערב

יסורים
אל תדאגו, הכאב הזה הוא אחר!
זה אירוני שכאב שרואים משכיח כאב שמרגישים...

יסורים
אני זזה מהמראה, לא יכולה להמשיך לעצמי לשקר...
רק מול המראה אני יכולה להרגיש שווה, לשכנע את עצמי שאני
שונה...
לדמיין שאני רואה דמות אחרת, דמות שאת החיים שלה אוהבת...

יסורים
לא לבד, מפחדת להיות לבד, בבקשה אל תעזבו אותי,
או שאולי... זה כבר מאוחר מדי?!

להפסיק לכתוב
להפסיק לחשוב
להפסיק לשמוע
להפסיק להקשיב
להפסיק לראות
פשוט להפסיק לחיות!!!!

מכתב
אני כל כך לא רוצה להרגיש נטל, רק אהבה, לכן המילים האלה כנראה
תמיד יישארו פה, ולא יותר...=(

הרהור
תגידי את זה שנייה עוד פעם, אנחנו רוצים להקליט אותך ולבדוק...
את כבר תביני.

אני לא מבינה. אני לא אומרת להם את זה. בפעם הראשונה שאמרתי את
זה, אמרתי את זה בכזה ביטחון, אבל עכשיו כשהיה לי זמן לחשוב על
זה, בשניות האלה שעברו...

הרהור
צריך לעצום את העיניים, ולשקוע בחלום מתוק,
זה מה שכולם עושים כשהם הולכים לישון...

אהבה
בני האדם בורחים מהמציאות כשהם הולכים לישון, לעולם החלומות
הקסום, בו הכל יכול לקרות, בו הם יכולים לשלוט בפרטים הכי
קטנים, ללא תוצאות, בלי לקחת אחריות, בלי לחשוב, אך הם לא
יודעים שתחושת האהבה היא גם מן סוג של בריחה מהמציאות, כשאתה
מאוהב אתה לא מציאותי...

אימה
לא נרדמת, מבפנים זועקת, לאלוהים שלא קיים, לשטן! קח את הנשמה
שלי, שכבר מזמן נמאסה, שכבר מזמן מעיקה...
דממה!

מישהו, שיסתכל לי בעיניים ויבין אותי בלי מילים, מישהו שידע
לקבל אותי כמו שאני, בלי תנאים.

אימה
הסיכה, עמוק, כאילו מחפשת משהו בתוך העור הכל כך פגיע.
מנסה להשמיד מחפשת יציאה!

דרך ללא מוצא!

אימה
איך בשנייה, הכל משתנה,
שחור ללבן,
עצוב למאושר

מכתב
אמא, תראי עד כמה אנחנו שונות, אני נשבעת בכל מה שחשוב לי,
שאני בחיים לא אגדל את הילדים שלי כמוך, אני נשבעת אמא, שאני
אשנא כל החיים, אני נשבעת אמא, שיום אחד אני אלך ובחיים לא
אחזור.

יסורים
המוזיקה מחרישה, קולות ומילים שאני כבר בכלל לא מזהה, מילים
שמתחברות למשפטים ארוכים...
הזמן, אני כל כל שונאת אותו!!! אני שונאת אותך, אתה שומע?!
"הזמן ירפא את הפצעים"...




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אבריי הוצאו
מהקשרם







המחבל מקו 5


תרומה לבמה





יוצר מס' 29055. בבמה מאז 6/12/03 16:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסול מארטר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה