|
שלום לכולם !!!
קודם כל קוראים לי כולם שניר אז אל תתבלבלו....
רוב היצירות שלי נרשמו מזמן. סתם לידיעה...
אני אשמח לקבל תגובות...
שניר, נולד בתשעה באב שנת 85 , קצין משטרה צבאית
במילואים
עדיין פנוי להצעות שיגרמו לו לחזור לרשום יצירות...
אבא מפחד להתבגר
בהתנהגות, בגיל ובכל דבר אחר
הוא מנסה להעביר את הזמן בנחת
אך חשש כבד עליו ינחת
|
כשאני אצרח, העולם ישתוק
כשאהיה לבוש, העולם יהיה ערום
אני דפוק, העולם תמיד חכם
אהבה ושנאה בעולם לעולם.
|
זה שוב הלילה הראשון
לא מצליח שוב לנסות לישון
מזכיר לי את הפגישה האחרונה
התחבקנו לפני הפרידה
|
אני חושב שאני עולה למעלה
אולי גם מתקדם
להצליח בצבא אולי גם הלאה
ובדרך לא להירדם
|
התעוררתי הבוקר הציפורים לא צייצו
הכל היה משונה, היוצרות התהפכו
מצאתי את עצמי בחדר משונה
בחדר נטול חיים, בחדר מלא מתים
|
זה מובן מאליו
שאותך אוהב לעד
תלכי לאן שתרצי
עם כל בחור ללבבך
את לא תצאי מלבי
|
הבריכה רק מתמלאת עם הזמן והיא לא מתרוקנת
דמעה אחרי דמעה שם מטפטפת
|
אני שומע רק פטפוטים, מקשיב לחברים
על הבחורה ההיא שרקדתי איתה אתמול
אני משוויץ על המספרים, על הנסיון והפעמים
ועל איך שאני משיג אותן בעזרת קסמים פשוטים
|
הגשם שירד הוא גשם הדמעות
לא רוצה לחיות ולא רוצה לבכות
הכל הסתיים בינינו ילדה
אל תבכי, אל תשחקי, את יודעת שזה לא כל כך נורא
גשם הדמעות וגשם הדמעות הוא רק בשבילך
|
לא רוצה יותר לאהוב ולהתרגש מחדש
דיכאון צורב את גופי שוב לבש
אז אני את הבנות הפסקתי יותר לאהוב
כי בכל זאת המוות אליי קרוב...
|
למה דווקא הוא מצליח ואני לא
כל דבר אצלו פורח ואצלי עצוב
|
על הבוקר אני בוכה כשאני רואה אותה
להיות או לא להיות איתה זו השאלה.
כשאני איתה הכל פשוט מושלם
אתנשק איתה מול כולם, הרעיון הזה כבר נעלם.
|
אז עוד לילה שלי שומרת במגדל
שומרת, ישנה, מזדיינת - זה לא ממש משנה.
נעמה בבסיס ממשיכה למתוח איברים
המלצה שלי שתעבור קצת לפנימיים
|
הוא חמוד, הוא ישאר חמוד תמיד ולעולם
הוא מתוק כמו התינוק שלא יבוא אף פעם
הוא לדעתי גבר אידאלי אבל לא בשבילי
למה המחשבות האלו עולות במוחך, שירלי
|
במסיבה, שינית אותי
עם הבחורה בגרת אותי
אני כבר לא רק ילד שמסתכל
אני מנסה וגם פועל
|
די, היא יצאה
היא לא בליבי עוד
כבר היא לא עולה עוד במחשבותיי
ואיה היא בחלומותיי?
|
למה אני משקר לעצמי כל הזמן
שקוע במחשבות מה יגידו עליי
בהחלט אני פחדן
מנסה למצוא לי דרך חדשה
אבל כשאני לבד זה קשה נורא
|
אין לי מזל בעולם הזה
אני לא מצליח להצליח שום דבר
דברים בסיסיים צריכים להיות לכל בן אדם נורמלי
אך אני חי באתמול ולא במחר
|
אהבה... איזה מושג קשה... להבנה
לעולם לא אצליח לתפוס אותה
את הנערה בשביל האהבה
|
זה מעליי, זה מעליי אני לא יכול יותר
עוד רגע אני נחנק
צאי לי מהראש, אל תשובי עוד
את מזיזה אותי הצידה כל הזמן
לטובת החבר מר מזומן
תחליטי, זה אני או הוא.
|
ניסיתי כבר יותר מדי לנסות
אך זה לא הצליח לי
מתחת לשמיכה לבד בחורף רק שוחה
"איה היא", בשפת התנ"ך אני מנסה.
|
ממשיך אני לשקר, בלי בושה גם היום שכבר אני לא איתה
היא הייתה הראשונה, מה פתאום ממשיך לאמר
|
"... אל תביטי, אל תסתכלי
זה לא כדאי
תני לי רק נשיקה
נשיקה אחת ודי..."
|
לקטוף רגעי אושר מהשמיים הוא מנסה
לא רק בשבילו, גם בשבילי
לבכות עוד פעם, רק פעם מאושר
אני ממשיך, מתמיד והוא גם איתי
|
בין הזריחה לשקיעה לא מפסיק לחלום
ואז לקום מהסיוט
שנקלע בי פתאום
על הקודמת שכבשה אותי במקומך
|
אנחנו לא מתאימים
מי אמר, מי קבע הם האנשים
מטומטמים במחשבה הישנה
אנשים מנוגדים לא יכולים להיות חברים
|
היא חשבה שאני שיכור
שיכור מהחיים, מהמסיבה של אתמול
אך אני כל הזמן ידעתי והרגשתי
את עורה העדין גם אותו נישקתי
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
ממתי קוראים לזה
תמסח??
פודל מנצל את
הרשת לצרכים
ווקאבולאריים |
|
