|
ילדה שנהנתה מהילדות שלה, ועכשיו היא כבר לא כל כך
ילדה.
להתבגר, מה שכולם דיברו עליו כל כך הרבה, עכשיו
קורה.
באופן אישי,
להיות ילדה הרבה יותר קל.
ולהגיד לי: פחדתי שלא תהיי רק שלי.
ולהגיד לך: אני יודעת ששיקרת.
צדקת, תגיד לי.
ולהגיד לך...
|
"ואת? את אהבת פעם?"
אני מרימה אצבע אחת.
"רק פעם אחת?"
"כן"
"נו? אני מת לשמוע"
|
יום הולדת.
כולם מצפים ממך לגדול אבל את נשארת קטנה.
כולם גדלים וגדלים ואת מתעכבת בשנה.
|
זה לא המחסום של הגיל,
זה מחסום ההגיון, אולי תקשיבו?
סתם רעיון...
|
והערבי שבי ואני, החלטנו לשים לזה סוף
ושנינו ביחד נחליט איך את הצדק נחלוק.
ואז פתאום מבזק חדשות, סגר בשטחים, או פיגועים נוראים.
ולו נמאס והוא מרגיש מדוכא וסובל,
ואני אומרת לו שילך לעזה... זל.
|
זוכרת, שחר?
זוכרת איך הכל היה יותר פשוט פעם?
את מה שאת בעצמך הזכרת לי אתמול, את בטוח זוכרת.
שתינו יושבות מתחת לעץ, בספסל, הוויכוח העיקרי היה איפה כל אחת
תשב.
|
לא מהנשיקה שלך, לא מהאחיזה שלך, ממך,
מהרגש שלך שאתה כל כך רוצה לאבד.
שאלת אם זה כואב.
|
גם הם מרגישים אבודים כל כך עד שהם רוצים לשקוע בתוך הים?
גם הם מחפשים אותך בתוך הלילה?
וביום? השמיים גם הם בוכים אלייך ביום?
|
|
|
מיץ-גרביים!
גם אפרוח ורוד
מנסה להיות
פרובוקטור |
|
