[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 Nikita

אל היצירות בבמה האהובות על סמדר פימיאנטה הרשקוביץאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סמדר פימיאנטה הרשקוביץ
ילידת 1979,
אמא לאוריאל, האור בחיי.
כותבת מהבטן, בעיקר כדי להרגע להשתחרר להיות שלמה,
מאוהבת במהות האהבה עם כל פירותיה, וכאביה.
אמונה בבורא הבריאה הכוח שמניע את חיי.

       אל תפסיקו ליצור!
   
אשמח לקבל תגובות....
       :)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
היפרדות
אני יושבת במיטה,אוריאל שוכב לצידי ישן,כל כך קטן,אני מביטה בו
ורואה תמימות,טוהר,נשמה.הוא האושר שלי,הוא הרפואה שלי,הוא
הסיבה שאני עדיין נושמת כל נשימה,-החיים שלי. חילופי המילים
בינינו רצות לי בראש,ובשניות אלו אני מגיעה לתובנות גורליות
שלא הבנתי קודם לכן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
נשמתי השתכרה,
חושיי מעונגים
כהים.

גורל
תוגתך מתנגנת אל תוך נשמתי,
כיסופי הליל מביאים בשורות,
גשם.

קינה
מתוך המרחב האין סופי,
תולשת עצמי מהבדידות.
קינתי, קינת הכאב
מתנגנת בעוצמה - אליך,
אין שומע.

אהבה
שוב פעם פוסעת בין ארבעה קירות
בחדר קטן שכבו בו נרות

אהבה
שאי אותי עד הקצה,
תני לליבי לפעום בסערה
שטפי את גופי במים זכים
את נשמתי בחלומות סוחפים...

גורל
הוויתי זועקת,
חבק אותי חזק,
אסוף את הדמעות רפא את השברים.

אהבה
שבויית אהבה מכורה,
חיית פרא חופשיה,
אתה שלי,
ואני -

אהבה
איך אוכל להכיל את כל שבוער בי
איך אוכל להמשיך מילים משתגעות בי
איך אגע בך

אכזבה
ורק רציתי לשכב,מוטלת על
רצפת השכחה, זרוקה ליד
גופך.

יחסים
אין לי מה לומר לך עכשיו
אחרי שכבר נגמר לי האתמול
אתה יכול ללכת אם תרצה
אתה יכול ולא רוצה

אמונה
אי שם הזיווג שלי אי-
שם מישהו מתפלל בשבילי
גם לפעמים לא נרדם

האהבה שבך פורצת גבולות,
אין בך פחד,
יש לך רק תקוות.

אמונה
מרימה העיניים השמיים,
לא אוכל לדמיין חיי.
האים אלוהים יכול לחוש בעוצמה נשגבת
טוב ליבך

גורל
לא תאסוף את שבריי,
אין תקווה מעשית,
מציאות גורלית,
אכזרית.

בדידות
אותנו בריקוד חושני
גוף בתוך גוף,
אחד.

והזמן חולף,
נוסקת גבוהה עד כמה שאוכל,
עד אין סוף,
מעל לרגשות,

אכזבה
השיקני מנשיקות פיך אלמוני
הוא שם צורח בשמי
אהובי

עצב
לא הצום, לא הבכי
לא התחינות
פתחו שערי שמים.

הלב בועט,
עוצרת בכל כוחי המים בעיניים

געגוע
והגוף בכה מכאב
ימים הוא עוד הרגיש את ידיך
נוגעות בתוכו.

אהבה
משכר את חושיי,
מרדים את הכאב,
במילותיך מאיר לי את הלב.

אהבה
בוקר שטוף פרחים מרהיבים
מתעוררת מולך במיטה,
אוחזת בידך,

גורל
מלאך שלי,
לו רק יכולתי לחבק אותך לתוכי,
לזרוע בליבך קצת
מהתקווה שבליבי,
לו רק ינולתי להפיח בך חיים.

הנשימות המהירות מרטיטות דממה
אילמת,
לא נטרפת

הנשימות המהירות מרטיטות דממה
אילמת,
לא נטרפת

בדידות
טעם של מלח זרוע
בנשיקות מוות מתוקות
ופוחדים להרגיש.

אלגיה
לחדור אל תוך מעמקי נשמתי
מישהו בוכה וזו לא אני,
קורעת את המילים נקרעת

אכזבה
קטפת פרח לבן
אני עוד הרגשתי בקוצים
שננעצו חזק בליבי- אז כשהלכת.

אהבה
צלילות הדעת
לשחות בתוך עננים רכים
לגעת מעבר לגבולות עמומים
שהציבו לך.

תחושתי
לפתוח תריסים לסגור
אני אוהבת חושך.

מצליחה להסניף אותך לתוכי,
אני אוהבת,
לחוש את חום גופך.

יחסים
תשוקה מאופקת צוללת לתוכינו
נמנעים ממגע של גופך של גופינו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
בשעת לילה מאוחרת, לבי נצבט מרסיסי קוציך המעטים, המסרבים
להתפוגג עם השאר,
אני לא נרדמת.




שלי, בדרום.





מתוך "101 דברים
ג'ינג'יים"
בהוצאת פאקינג
ג'ינג'י שאינו
חושף את
מקורותיו, בעיקר
כי החבר של שלי
נשמע מאוד
מאיים...


תרומה לבמה





יוצר מס' 47835. בבמה מאז 23/1/05 17:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסמדר פימיאנטה הרשקוביץ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה