|
מגיעים אליי למלון. אתה מברך על התה. אני מנסה להבין את העולם
שבו אתה חי עכשיו. אני מצליחה להבין שיש בך קונפליקטים
אינסופיים, אבל אני מכבדת אותם. אנחנו אפילו מסכימים על כמה
דברים.
נכנסת איתך מתחת לשמיכה הלבנה. אנחנו לא נרדמים ונצמדים אחד
לשני....
|
עשן ממלא את החדר
נרות מסתירים את החושך
|
כן או לא, אמת או חובה, עוד סיגריה, עוד נגיעה במקרה, עוד
שישייה של משקה לא ברור, החושים מתערפלים, המחשבות כמו ציפורים
נודדות, איך מעיפים את החיוך הדבילי שמרוח לנו על הפנים.
|
מילים שאולי אף פעם לא תקרא, מחשבות שאולי אף פעם לא תדע,
רגעים שתשכח בקרוב אבל בתוכי הם ימשיכו לחיות, נגיעות רכות
שימשיכו ללטף את גופי גם כשאהיה רחוקה, תשוקה שתבער בי עם כל
זכרון ממך, חיוך שיעלה על שפתיי בכל פעם שאעצום את העיניים
ואדמיין את הפנים המחייכות
|
כדור ענק מסתובב סביב עצמו בחלל כבר מליוני שנים, אפילו
הכוככבים כבר מזמן לא מבינים...
|
ואתה פתאום מבטיח,
מתוך חלום זהיר
מזמן כבר מילים לא נגעו בי
|
השמש שוקעת בגופך ולילה אפל יורד אל תוך ליבך, אין בו כוכבים,
רק חצי ירח להאיר את יופייה וקסמה שפוצעים את תמימותך, את
שתיקתה ושלוותה שבוערים בך על אש קטנה ושורפים את תקוותך. ליבך
סוער עכשיו ושותת הוא דם, צמא להקלה, רק חיוך אחד מילה טובה,
הפסקת לבקש ממנה אהב
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
היום קצר והלילה
הוא קצרצר. |
|
