|
יש פינה נסתרת מעין כל אדם
בה שוכן איש קטן ושמנמן
וכל תפקידו וכל ייעודו הוא לשיר...
|
מציאות שונה, אמת אחרת
כמוסה, עירומה, אמיתית
אמת ללא מחסומים, בלי גבולות
יכולה לשתף, יכולה גם לא...
|
מסתכלת עליך
מרגישה לפעמים
שתמונה אחת בלבד
אומרת יותר מאלף מילים...
|
שומעת, רואה, מריחה, מרגישה וטועמת...
צלילים, צבעים, ניחוחות, תחושות וטעמים...
חושבת עליך, מרגישה את עצמי.
מחפשת תשובות שאינן.
|
מדליקה לך נר
אבל השנה זה לא נר של יום הולדת
השנה זהו נר בודד של זיכרון
ובראשו להבה גדולה של געגוע
|
יושבת, חושבת, לוקחת אויר...
וכל נשימה מכאיבה קצת יותר.
שברי זיכרון שחולפים במהירות
ממלאים את כולי בתחושות עמומות.
|
עוטה על עצמי מסכה של שקרים
שמחה כלפי חוץ ועצובה מבפנים
|
חיה בתוך בועה שקופה,
מתחת למים, לים, עטופה.
מביטה מבחוץ ולרגע נוגעת.
השקט בפנים מלאכותי את יודעת.
|
שוכבת בערסל באחד מהמקומות היפים בעולם.
בוהה בים תכול ועמוק כעיניך.
ים המתחיל או נגמר בחול לבן ורך, ומתמזג עם שמיים אינסופיים.
באוזניי מתנגן Jack Johnson ומעיניי מתגלגלת דמעה.
פרפר לבן תופס את עיניי, ומעלה חיוך על שפתיי.
|
יש כל כך הרבה דברים שלא הספקתי להגיד.
לרגע לא חשבתי שפתאום תעלם לי,
חשבתי שיש לנו נצח.
כנראה שכבר הייתי צריכה לדעת אחרת.
|
מעיין קו דק ושקוף אבל חד במיוחד
קו החותך בבשר החי ומחלק את החיים לשני חלקים
לפני שלקחו אותך ואחרי...
|
לפעמים מתחשק לי לצרוח ולספר לכל העולם על הנורא מכל,
על כך שאיבדתי אותך...
|
ברגע המסוים שבו עיניי נעצמות תחת השמש המסנוורת והחמה,
אני יכולה לראות אותך...
שוכב על החול הלבן, החלק והחם,
בין עצי הדקל הגבוהים
לוגם עם קש מתוך אגוז קוקוס ענקי, כי אתה דווקא כן אוהב
קוקוס...
|
|
|
אני אוהבת
פרסומות, במיוחד
עם מנגינות
באנגלית.
האשה הקטנה
מרחיבה את אוצר
המילים. |
|
