נולדה ב-87 ומשרתת בצה"ל, אז היא לא נמצאת פה הרבה.
אוהבת כל דבר שיש בו כמה טיפות של שנינות, מחשבה,
יצירתיות ויופי. בגלל זה היא אוהבת את העבודות של
ניר הוד, ואת הסרטים של קוונטין טרטינו.

איש חכם אמר פעם שהאהבה היא מחלה.
נדבקים בה, לא בוחרים אותה.
אומנות לפעמים יכולה להיות מחלה גרועה יותר.
לפעמים. אבל רק לפעמים.

כמה טוב להיות לבד רוצה קצת תרבות/ הולכת לקניון/ רק חוששת קצת לעוד פיגוע קטנטון/ היא ממזמן הפסיקה לקרוא עיתון/ מסתובבת בין החנויות/ ותוהה/ למי יש כל כך הרבה כסף לבזבז על חולצת תחרה/

יום אחד נפגש כמיהה אני רואה אותך. אצילית כזאת, יושבת לבד. את והצמה שלך. ואני עם אנשים אחרים- צוחקת, מתפתה לדבר, להעביר את הזמן. לא להשאר לבד. אני רוצה שתקומי, תחייכי, תגידי משהו. תצאי כבר מהספר הזה שלך, מהניתוק המוחלט שאת יוצרת עם הסביבה.