|
פעם הבטחת לאמא שזה נגמר אבל אז היא תפסה אותך מעביר את
שפתותייך על הצוואר של אחת מהן.
|
החלטתי שלא לספר לירדן על ה"מכתב" שקיבלתי מהאיש המסתורי
ולחסוך לעצמי את הבושה הכרוכה בגילוי שמאחורי המכתב עומד לו
ילד קטן בן 15 בעל מוח מעוות ותככני שחשב כי מצא לו איזה חיית
טרף עסיסית ללא כל ניסיון ב"פגישות וירטואליות".
|
נראה לי שזה ככה בכל דירת רווקים, שכל חפץ עומד לבדו אפילו אם
יש סביבו רהיטים נוספים. אין מיזוג בין הרהיטים כמו שיש בבית
של המשפחה. ואני זרה נכנסתי לדירה הזאת והמיטה הסתכלה עליי
במין מבט מיטתי מוזר והחליטה לחרוק יותר מהרגיל.
|
נכנסתי לחדר המחוטא כשמכשירים אלקטרוניים מצפצפים מלווים את
צעדיי.
כאב כזה חד לא חשתי בחיים.
|
לשונו, שעד לא מזמן הונחה בעדינות על ירכך מגיעה אל שערי עולמך
ואת בחושניות שלא אופיינית לך, תשחררי גניחה מתוקה מגרונך. את
תאפשרי לו ללטש את אוצרותייך והוא בתמורה - יעשה זאת.
|
הוא היה נשקן נהדר, כך קבעתי אחרי נשיקה אחת, בה הרגשתי את
שפתיו החמות ואת זיפי זקנו נמחצים אל פי, ונשקן מצוין קבעתי
אחרי בערך עשר כאלה.
"בואי נלך מכאן, אנחנו צריכים להיות לבד" הוא הניח אצבע על
שפתיי ולחש.
|
התלוננת על כך שאת תמיד לבד בערב השנה החדשה, עוטה מבטי שנאה
אל עבר זוגות המתנשקים, משתוקקת להתנקש בחייהן של כל הבחורות
בעולם ולהשאיר לעצמך את מנת בני המין הזכרי, שאת כבר למדת
מניסיונך, אינם טובים בדבר פרט ל"ויילד מינינגלס סקס".
לפתע, את מקבלת הצעה מתומר
|
It all started out on a hot sunny day
"May I meet you" He called, She answered "You may"
Exciting and nervous she left her home
Hoping and wishing she wont come back alone
|
כך משום מקום, ראיתי אותה עוברת מולי והתחרטתי על שהחלטנו לנוח
על הברזלים בטיילת כמו חבורה של ערסים חסרי אינטליגנציה. היא
הגיעה, איבדתי הכל.
|
הרגשתי שכל עצם בגוף שלי, עומדת להתפרק מרוב התרגשות וידעתי
שאם יעזוב אותי ברגע לא מתאים אני פשוט אתמוטט. הוא לא עזב,
נשארנו מחובקים.
הכל היה אפלולי וכהה מסביב, כמו בסרט משנות החמישים שהדמויות
תמיד אותן דמויות והן תמיד נפרדות בתחנת רכבת ישנה ומלוכלכת.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
כן, חיילים הם
לפעמים
מושאי-חטיפה
אבל זה לא נושא
לבדיחות
בתשובה להיא
מהסוג השני
|
|
