|
היי,אני שוצי(לא שם בדוי) נער נודד בן 19 מת"א....
אם במקרה אהבתם את מה שאתם קוראים כאן,מגניב
ואם במקרה לא אהבתם,תגיבו!!
מקווה שתתאהבו ביצירות שלי או שלפחות הן יתאהבו
בכם\ן
שלכם
שוצי:)
"תנסה להבין את המים
שזורמים במורד הנער
מה שעוד לא נגמר
יהיה כאן מחר"
היום אני בטוח
שקרן מי שמאושר
לא מתחשבת בגילם של הבאים (אליה)
לא קוראת בשמם, לא בודקת
כיצד הפסיק ליבם, לפעום
לרקום חלום, לשאול מתי נגמר היום
|
אז איזה יום יפה היום
איזה יום
כל כך הרבה אפור
מעורבב בשחור
אז איזה יום יפה היום
איזה יום
אני מוצא ת'עצמי פתאום
|
אנ'לא מחפש להיות איזה כוכב
למרות שרע לי עם איך שאני עכשיו
מרוב כל החיפושים העצמיים
אני לא כותב יותר שירים
|
ויש תקווה עכשיו זה ברור
אנ'לא מחפש סוף לסיפור
של החיים שלי
|
מבשר רעות
תבשר תקוות
תנפץ ת'שמשות
תשבור חלונות
|
זה רק אני
שואף את העבר מתוכי
מכוון את כולי
אם העתיד כל כך מזהיר,
אז מה אשאיר,
מאחור?
|
אז בוא ותגיד לי
למה אתה ממשיך לחלום,
לאור היום,
האויר שסביבך, ריק ממגע
מחכה לבואה
בינתיים,
|
בצד הדרך
שכבו להם
ביחד חברים
מאושרים
מעצם אותם רגעים
שהם ביחד
שהם ביחד
ביחד.
|
אמרתם שכל סוף הוא התחלה חדשה
ואם זה ככה
למה יש בלי סוף בלי התחלה
|
הגיע הזמן למצוא אהבה
הבהוב עייניך מלטף אותי
הדימיון בינינו עוטף אותי
אני מרגיש טוב
אבל עצוב לי
עצוב לי כל כך
|
ובסוף
זה כמו לשטוף את כל הגוף ברחמים
ולקלף ת'זיכרון הכי נעים
כל זה קורה
כשקמים
|
הים, המקום החופשי בעולם
אתה יכול לבכות שם
|
כל מה שאתה כותב
מכניס אותה
אל תוך
הלב
שלך, שלך
|
מהתחלה,
זה גם פנימי
אומרים תראה זה חיצוני
|
זונות ודוקטורים
דרך שבילים
דרך מילים
|
ואז אני אמרתי לך
תראי,
איך את
תופסת מקום
בשירים שלי
|
צעקתי
נמנמתי על כרית האשליות
וככה-
טוב לי לחיות
|
וזה כואב
זה פוצע ת'לב
ואני לא יכול
לכאוב ולבלוע את הכל
כשמשהו בתוכי מצטבר
אני הופך זאב
לא אוהב
|
שדה שחור
מול האור
אנחנו נזרקים אחד
בתוך השנייה
הופכים אלוהים
ליצירות, לתחושות
לדמעות
זה הדבר הכי יפה שקיים
|
וקר לרגש, קר
ואין לי קיץ,
קר.
|
ואולי זה אמיתי
כל הדמיון
שקרים לבנים
כמו שברים של חלום
|
עכשיו הכל גלוי
ואין דבר חסוי
הכל במוזיקה נמצא
הרגש שנחבא בך
אז לך תחפש
תחפש...
אולי תמצא
לך תחפש...
תחפש...
|
כאילו לקחו אותי
כאילו שברו אותי
כאילו...באמת...כיסו אותי
(שיר שנכתב בלילה של מוות)
|
מפחד מהיותי בן אדם
כולנו רעים
כולנו ציפורים שהמריאו למטה
|
כך אתה מרגיש אשם
כך אתה מרגיש שפל
כך אתה נופל...נופל...נופל
|
זו לא היה איזו
תגלית מדהימה
גם לא השיר הכי נכון
אבל זה מה שהרגשת
באותו לילה
כשהלכת לישון
זה מה שהרגשת,
כשהלכת לישון...
|
כשאני מתמוטט...
אני לא מת
אני מנחש
מה יהיה הדבר הרע הבא
שיקרה...
|
כי יש אותי
אי שם
ביני לבינך
ולא בא לי לוותר
|
כלום לא שלי יותר
שאני ממריא גבוה
מתעורר לריח התשוקה...
|
היופי שמציף הרחוב
מזויף
כל כך בא לי
לשכב על ענף
ולשכוח מהיום
אם אפשר ממחר
ואז גם ככה
אנ'לא נשאר
|
ירח כבר דהה
וגם השמש עייפה
הכוכבים שרופים למטה
כואבים את המכה
כשאת תבואי
אני אתכסה
זה לא אומר לי כלום
אני בורח
ומגיע רק
למבוי סתום
|
אתה יותר לא תחזור להיות אתה
יש מעשים שמשנים הכל-
גם אם לא רצית
בסוף אתה תיפול.
|
כל היום
אני נמצא בחלום
אני כותב ת'חיים
הם כל-כך מוזרים
-באמת-
|
ויש בזה הרבה יותר
ממה שזה נראה
ילדה אחת יפה
ילד אחד יפה
|
אם הם רק היו יודעים
אתה נראה על הפנים
מתחת לכל האיפור הזה
|
שבילים של אושר
ושל יגון
כמו נדבקים לי
אל הגרון
ואנ'לא יודע מי
מבין שניהם הוא אני
|
רציתי אז לצאת
ורק חיכיתי שהגשם יפסק
אבל הגשם לא הפסיק,
הוא בליבי התחזק
|
את הנייר הזה
אזכור
מכל הניירות
אותו אשמור
אקפל אותו
ככה ברכות
כדי שלא יכאב לו
|
משהו,משהו
משהו מזויף בחיוך שלך
מנסה להבין
מנסה להפנים
את משמעות המבט שלך עלי
|
אני לבשתי ת'חיים האלה
כי כל השאר היו בכביסה
|
כל החיים שלך מתים עכשיו בתוך ספר
החיים.
|
עדיף לאהוב אותך
מאשר תאהב את עצמך
|
עמוק את בקשת אותי עמוק....
|
ולפתע בשמיים
עננים אומרים שלום
צוחקים לי מלמעלה
ואני לא רואה אור יום
לא אני לא רואה אור יום
|
מה יהיה
שאקבל
את מה שקיים
|
זוכרת אז
איך שראית אותו
זורח
כעת הוא רק בורח, בורח...
|
אז בחרתי לי לחיות
כמו קרנפים בגן חיות
עם החדק הגדול על הפנים
אני אמרתי לה
את נהיית כל כך יפה
שלא בא לי להסתיר את הפנים
|
אחרי כל-כך הרבה התלבטויות
קולות השגעון, והחולות
יודע איך לשכוח
זוכר כיצד לזכור
ממה צריך לברוח
ועל כל מה שיש לשמור
|
תמיד אשאר ריק מבפנים מלא מבחוץ
|
לא יודע למה החלטתי לקרוא כך לשיר..
אבל זה מה שאני מרגיש
|
רק קולך הנעים
על חופים זהובים
מתעטף, בשקיעה
שזורחת מזה זמן מה,
בתוכי
הצטברות סכנה
ושבבי שוקולד
שבבי שוקולד
אולי אמצא, שביב של תקווה
|
כתיבה מהופנטת
(זה) מרגיש כמו בסרט
כשיש ערפל...
|
לא ידוע בדיוק מה קרה
בתוך לב הפצוע
לא ידוע,כיצד ליבו נפצע
בילדותו האבודה
|
ואני אומר
לוותר
לשרוף את הכל
ולחיות
בתוך זכרונות
של אחרים
של אחרים
|
לא תהיה בין החיים
רק שמיים זוהרים
יעטפו...
לא תהיה בין החיים
רק פנים זרות
ילטפו...
תהיה בין השירים
|
אז תפתח את ביומן
ביום שנולדת
תנסה לעקוב
אחר אותן השעות
|
מלהסתכל בהשתקפות המראה שעל הקיר
אני רואה עולם שנצלב
אני רואה עוד זקנה ביסורים
|
זה גמר אתכם
זה כאב לכם
זה שרף אתכם מבפנים,
זה אבד מכם כל סימן חיים
|
ועכשיו אני כבר יודע שלא בכל נובמבר קר...
|
ובעצם,כלום לא השתנה,החורף עודנו לא בא,בדיוק כמו בשנה שעברה.
גם בתוך הביחד וגם לחוד אני נשאר לבד...כותב אל תוך הלילה ולא
מפסיק להסתגל,להבין והכי הרבה לפחד.
|
את הלב שלי אקדיש לאהבה, לא, לא מרגיש מתחמק מאחריות להגן על
אותם מתגאים.
תקראו לי אגואיסט או מטורף, חושב שצריך לשרת ת'חיים ולא
ת'שטחים.
משרת את הלב שלי, לא אדמה שלא מרגיש שייך אליה.
|
אני אלך לדרכי
את תלכי לדרכך
שנינו נשאר יחד, בעולם כל כך מופרד...
ומתישהו... לא יודע בדיוק מתי אבל מתישהו
תהיי איתי לעד
|
|
|
גן עדן זה שם
למעלה אתם
יודעים עם
המלאכים..
גיהנום זה למטה
אתם יודעים עם
השטן.
שקרן פתולוגי
תוהה על קודקודו
של "וויש יו וור
היר" |
|
