|
שושנה גדלה בשדה קוצים גדול.
היא תמיד הייתה שונה, אחרי הכל, היא הייתה שושנה.
כשכל הקוצים הקטנים היו משחקים ב"חבר את הקוץ
לקקטוס" היא הייתה יושבת בצד ומחברת שיר על הקקטוס.
וכשכל הקוצים למיניהם הלכו לישון, שושנה עבדה על
ספרה הראשון.
עכשיו הגיעה שושנה לבמה ולתקוף אותכם בסיפורים שירים
ופאנפיקים היא מוכנה
אז תיהיו אנשים טובים והגיבו נא!
"מה אתה אמור להיות?" היא שאלה לבסוף.
"הסופרמן על הסוס הלבן שלך" ענה כאילו שדבר זה היה ברור
מאליו.
"אתה לא חושב שקצת התבלבלת?"
|
הדבר הבא שהוא זכר זה להתעורר פה.
והשאלה עלתה עוד פעם - איפה זה פה?
הוא קם על רגליו והביט סביבו, המקום היה נטוש לגמרי, באופק לא
נראה שום דבר. רק אדמה ועוד אדמה לאורך קילומטרים.
|
שיר קצר ליום הזכרון לחללי מעכרות ישראל
|
מה הטעם בכלל?
מה הטעם בלהיות גיבור כשאין בשביל מי?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"נחיה ונראה"
מתוך-"המת
והעיוור בעיר
הגדולה 2" |
|
