|
ההסברים המטומטמים מתחילים, קוראת אותם הבוחנת השנייה,
האבו-ארבע עם המראה האינטליגנטי קשה היום. אני מכיר את כל
ההסברים תודות לאורן, המורה לפסיכומטרי, ולכן המוח שלי מתחיל
להציף באמרות שהצלחתי לספוג בכל סרטי וויאטנם, על מלחמות
וזונות וייטנאמיות. מחכה שיגמרו
|
יותם המשיך בשלו. הלך לאחור, לקח תנופה, רץ מהר, וחבט את כתפו
בשולחן. "יותם, עד שלא תשבור איזו עצם לא תפסיק," התעצבנה
אימא.
|
בלעתי את החיוך, מנסה להראות רציני ככל האפשר "נגמר, אם אומרים
שזה בכלל התחיל, נראה לי ששלוש פגישות כבר לא נקראות התחלה, לא
הגיוני שבחורה תרצה שאעזוב את העבודה למענה אחרי שלוש פגישות."
הרמתי את הראש וקלטתי שמץ של רעידה בגופה.
|
מטיילת בתת מודע.
מזיזה ארגזים ובונה מגדלים.
|
היו אלה אלפי מילים שרציתי לחבר.
לא ידעתי היכן להתחיל
|
אני שואל, מחכה לתשובה -
ומקבל הלצה.
|
שוכבת על המיטה.
נחה, עיניה עצומות.
|
|
|
