|
Law and Anarchy finally meet
I will bring you peace, says Law
I will bring you excitement into peace, says Anarchy
|
"אתה אהבת חיי," אמרתי לו.
אני יודעת שתדאג לי כל עוד קיימת נשימה באפינו. אתה תציל אותי
מאותה הוויה עלובה שיצרתי לעצמי. החיים בתחתית ללא עתיד ברור
ומאבק אינסופי באותם שדים שבאים, נכנסים ויוצאים כאילו הייתה
זו תחנת רכבת באמצע שומקום. משאירים אותי על הרצפה
|
התיישבתי מול המראה התבוננתי בפני וראיתי גוויה.
חיפשתי את האור עמוק באישונים אך האור כבה כבר מזמן...
|
WE FELL INLOVE AGAIN.
IT WAS AFTER LONG SEPERATION WE HAD.
IT WAS AWKWARD CAUSE WE KNEW THERE IS NOTHING ELSE WE COULD
DO.
|
people change
you and me are different creatures
sometimes we think we're in a feature
playing the role of our lives
trying to be someone we're not
fooling ourselves with words of love
at the end it all turns to dust
|
Quand elle vien ,elle vien
Elle attaque ,elle fait du mal
Je suis triste
Je pense a toi
|
בני אדם משתנים
אני ואתה יצורים מאוד משונים
הכל מתפקד כשורה
אך כשהאהבה נכנסת לתמונה
קורים דברים לא צפויים
|
אימי הייתה נרקומנית, נרקומנית של שליטה בחייה ובחיי המשפחה.
הצורך לשמור על הסדר הקיים היה טבוע בדמה כמו כתובת קעקע.
משהו נרכש, או גנטי שבכדי להעתיקו מהשורש היה צורך
בטרנספורמציה מכף רגל ועד ראש.
|
יש בי פחד לא מוסבר. פחד מפני הנפילה פנימה.
רק אתה יודע כמה אני מפחדת מעצמי ומתגובותי למציאות.
אני יודעת בדיוק מה קורה לי כל רגע ורגע והיכן אני נמצאת
ועדיין המודעות הזו מחדירה בי פחד לא מוסבר לעיתים...
|
הים בלילה שונה. אי אפשר לראות את קו האופק. השמים מתמזגים עם
צבעם של המים. שחור, הכל שחור.
כך היו חיי באותה שנה - שחורים, אפלים, הרגשתי כאילו אלוהים
יצא לחופשה ומינה את השטן שיעשה ככל העולה על רוחו בבני האנוש
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"מישהו חיפש
אותי?"
בן לאדן לאשתו,
אחרי יום עבודה
מפרך. |
|
