|
ילדה חיכנית ומצחיקה.
אוהבת חיות להיות בחברת חברים טובים, לשיר ולשמוח.
לא אוהבת לדבר על עצמה בגוף שלישי...
אני יודעת שאולי לא יעניין את כולם לקרוא שירים ולא
לשמוע, אבל זה מה יש...בינתים.
פרסמתי פה את השירים שלי כדי שתוכלו לתת לי ביקורת
אובייקטיבית עליהם (אבל לא להיסחף בבקשה...). חחח
וחוץ מזה, אני מקווה שתהנו לקרוא אותם כמעט כמו
שאני נהנית לכתוב אותם.
לאחרונה הוספתי תמונות, (כמעט כולן של החיות
שלי.אובססיה קטנה משלי). לא משו אומנותי, סתם,
ליופי, לכיף, בשביל לחלוק עם כולם את האהבות שלי וגם
כדי להראות מה קורה מאחורי המילים של השירים.
"רגע!! איפה מיקי??" לא נכון! איבדתי את מיקי? אמא תהרוג אותי!
רצתי בחזרה לטירה וראיתי את מיקי מסתתר מאחורי עמוד בחדר
שהיינו בו, מחייך וצוחק "חה חה חה... נכון שדאגת לי? נכון?!"
"מפגר קטן!! בוא מהר!" סחבתי את מיקי מחוץ לטירה. "אל תעשה לי
את זה עוד פעם!
|
It's so hard to release you from my world
But I promises I will try...
|
כמו פנס בחשכה
עושה צל עמום וחלש
וצחוק שמתגלגל ברקע ואומר
"אין מה לעשות"
|
קטנה ושבירה
כמו בובת חרסינה,
יושבת ילדה על ספסל ברחוב.
|
אני לא יודעת מה אני מוצאת בך,
חוץ מזה שאתה... מצחיק, אוהב, חכם.
|
אין יום ואין לו לילה, הוא הולך מת ברחובות
מנסה למצוא דרך להיות שוב אותו שובר לבבות.
אך רק יונה אחת מקננת לו בראש
אותה אחת שהחליטה יום אחד לפרוש.
|
ילד הולך לישון וקם לאותה מציאות עגומה.
אבא נותן נשיקה ואמא מכסה בשמיכה מאולתרת שהיו פעם המכנסיים של
סבא.
כשהלילה שחור והבוקר אפור ללא צבעים,
מתעורר לו ילד קטן לאותם החיים.
|
מביטה עליך בעיניים גדולות
מדמיינת תמונות לא הגיוניות
אתה לא חייב להסתכל עלי
|
אתה לא מחליט.
פעם אתה רוצה,
פעם אולי או לא.
חופר בורות עמוקים
ומכניס לתוכם רגשות
|
עיניים, אף, פה, צוואר,ידיים. כל העולם פרוס לרגלייך.
את שוקלת דברים בכובד רצוי.
|
שיגעון של רגע,
עוד מעט זה עובר.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
חשבתם פעם איך
משפט כמו
"נהרוג תורכי
וננוח" נחשב פעם
לפתגם והיום הוא
נחשב להסתה?
אחמד סילברסטין,
מרצה לפוליטיקלי
קורקט |
|
