|
מקום המחבוא שלי
מקום לרגשות,מקום לבכי שאף אחד לא יכול לראות,לחיוך
שאף אחד לא יבין.
מקווה כל כך חזק אבא,
שיום אחד תוכל לראות את זה בעיניים שלי,
בעיניים דומעות ועייפות,
בעיניים אחרות.
|
אהובי, האם אתה שומע
מבעד למרחק?
השארת חלל ריק בליבי,
ועכשיו לא נותר לי,
אלא לבכות בדממה.
|
כי הוא לא אוהב אותך,
וגם הזכרונות והחלומות היפים ביותר
לא מספיקים כדי להשכיח את זה.
|
שנעשו בשעת כאב,
על ידי הצד הלא שפוי שלך,
ואולי בעצם הצד השפוי ביותר שיש.
|
אני לא אומרת כלום, שומרת הכול בלב, אבל אני תמיד יודעת
שכשתמות אני אהיה עצובה, אני אתגעגע אליך כל כך, אבל אולי יהיה
לי גם ניצוץ קטן של שמחה שאולי עכשיו מצאת סוף סוף את החופש
שלך.
|
|
|
