|
כל מה שיוצא לי זה שיר
ומי שכתוב בו הוא עוד זיכרון
והמקומות המתוארים הם גם חלק מדמיון
שהכל נעלם נישארתי לחלום
ולמחברת הקארתי את הפסולת של היום...
וכאשר כולי אתעטף במים קפואים...
|
אתה חושב שאפסיק להיות פעם דמעה?
|
בוא תיקח אותי מכאן
למקום אחר, רחוק...
|
בובה מחרסינה
שותה הרבה אלכוהול
|
האמנתי בצלילים
והם הפסיקו לנגן
|
ואת הדמעות אשמור לרגעים באמת עצובים
אלך איתך, לצדך
למקומות שעוד נשאר בהם ריח, זיכרונות
|
הן חזקות מכולן
מוציאות בי את השקט
הבן אדם הלא מובן
|
היו תקופות בהן עוד לא ידענו כמה הרגש יכול לפעמים להכאיב...
|
בפרחים תקשט את החדר
ותרקום במנגינה את חיי...
|
עם החולשה שלך נתת לי למות ברכות
כן רק את יודעת מה שובר לי את הלב.
|
|
|
שלי, תנקי לי
בין האצבעות של
הרגליים. מה זאת
אומרת עם מה? עם
הלשון, עם מה
חשבת?
החבר של שלי. |
|
