|
ילידת 85
ולא כזה יודעת מה לכתוב כאן :)
המדרכה ליד הבניין שלי
שם, בעודי יושבת עליה
קיבלתי חיבוק מנחם
|
אוטו ישן, המגבים
כמעט לא עובדים אבל
עובדים קשה.
|
יש חפצים שנשארו במקום
ויש שזזו
מעט לצדדים.
|
סידרת לעצמך
את הקפלים
בשמלה
|
לשם אני מכוונת.
כל דקה ביום.
במבט, במילים, בדממה.
|
מבחוץ
גופי זז
בתנועות חדות וברורות
|
אני מכירה את המסדרון והחדרים
בעל פה
בחושך,
בעיניים עצומות.
|
אני עוצרת
באמצע החדר
קפואה.
|
ואני דמעתי בשבילי,
ובגללי
כבר מיובשת.
|
קליפה מתקלפת,
פלחים נחתכים
|
לפני שאחליט החלטות חורצות יום
|
בישיבה שקטה
תחת עץ זקן,
מחברת מלאה
דפים ריקים.
|
שאף אחד לא יראה
אותנו
לוחשים,
מתחבאים
תחת שמיכה.
|
אמונה גדולה,
ולא ממומשת,
בין שתי ידיי,
נוזלת לי בין האצבעות
|
גשם של סכינים במיוחד בשבילי,
עד שיהיה שוב יבש.
|
שקט רעב לעוד,
מפחד לרצות, מפחד לבקש.
|
רגע לפני ש...
כבר ידעתי, או הבנתי,
וחושך בעיניי
וחושך בחזי, בבטני ובליבי.
|
אם הייתי יכולה להשאיר את שמי מאחורי,
אולי החתך היה נעלם יחד איתו.
|
|
"אמר ר' חרגול:
בן 15 לפורום
מגרות, בן 16
לדף האחורי, בן
17 לסלוגנים, בן
18 למסלולים, בן
19 למשבצות
הצהובות, בן 20
לטבלה, בן 21
לפורום דיונים,
בן 22- כאילו
קיבל שכל ועזב
את במה חדשה"
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: אל
יתהלל חוגר
כקצין, ואל
יקטין חרגול את
גילו הממוצע של
גולש הבמה.
פספסת ב-5 בערך
ושכחת את
הקוראים.
גילם הממוצע נע
על שלושים |
|