|
שיר מאירוב (הגרסה הציונית ל - סרגיי מיורוב) נולד ב
- 2.3.1986 בברית המועצות המתפרקת דאז. עסק בציור
ופיסול מאז גיל 6 ומשם זה זרם גם למישור הבית ספרי
(כלומר, העדיף לצייר מאשר ללמוד). לראשונה כתב שיר
לבת הזוג האמיתית הראשונה שלו, אך היה זה שיר בוסרי
לגמרי. בינתיים החל ללמוד נגינה על גיטרה, מה שהוביל
לגילוי להקות קלאסיות וביניהן פינק פלויד. כך בעת
ביקורו בגרמניה, סבתו קנתה לו את THE WALL, ומשם
החלה ההשראה לכתוב שירים ברצינות ("מה, לכתוב שירים
זה מה-זה קל!" ואז הוא התפלא על השירים הגרועים
שיצאו לו). שניים משריו נכנסו לכתב העת "פסיפס",
ושיר אחד נכנס לחוברת "שירה צעירה" שנתית - מטעם
עיריית תל-אביב בשנת 2004, ועוד אחד בשנת 2005.
את שנת 2006 הוא ניצל לשנת שירות בשומר הצעיר והמעיט
בכתיבה (אין זמן, אין שינה, אין אוכל), משם התגייס
לנח"ל המוצנח.
הוא הוגדר כקשר סמל והרג את עצמו בריצה הלוך ושוב
במהלך מסעות (אבל היה אוכל!).
במהלך הצבא הוא גילה את יכולות הוידיאו-ארט שלו והחל
לתפקד כגרפיקאי הראשי של תנועת השומר הצעיר - לא
שהיו לא הרבה ברירות - ומשם פנה לאנימציה
תלת-מימדית.
עברו 3 שנים ו-4 חודשים והוא מתכונן לחזור בפעם
השניה והאחרונה בחייו לבקו"ם, שם ירקד משמחה בעת מתן
מדיו הצבאיים.
הקריאה על אחריותכם בלבד!
אלתרתי דף שהדפסתי עליו פעם ציור של אוזן. כמה אירוני.
"מכתב-קשב" נקרא לזה? אה, לך תבין, אנשים נהנים לקרוא לדברים
בשמות ומטאפורות ורצוי בשפה גבוהה, אולי כדי לא לכתוב את
הדברים כמו שהם, שלא יהיו מובכים מהנושאים הרגישים באמת.
|
אנא,
האטי רגלייך
עונתי עוד תגיע
עוד אוכיח לך חום
|
בשביל להמשיך להרגיש,
רק להרגיש שוב
גם אם הגרזן יונף עליי -
העיקר היה בידיה.
|
ובין סרט סקס לאחר
צצה @יעל
יש פרסומת אם אני רוצה אותה
ויש עוד כמוה
|
למי שייכות המראות מהגן?
האדם הדומע
בצלמו האישה
|
הייתי רוצה
לגלגל את ליבי לכדור
ולזרוק אותו לפח
הוא סתם מפריע לי
|
תל-אביב חצי מחייכת
משפדת את השמיים
כורעת תחת הממהרים לעולם.
תל-אביב שותה קפה מכוסית בגודל זרת
|
אני מרגיש כל כך בנוח לדבר איתך
זה עולה לי רק 20 אגורות לדקה
לכל הרשתות
ואם מדברים שעה
אז זה 12 שקל וזו מציאה
|
אבל עם כל
המודעות העצמית
האדירה הזו שלי
לא אגיד מילה
|
תתפרש על הרצפה
בחיוך רגוע
תצמיד לחי
אלי
|
-------------
-------------
-------------
-------------
|
למדתי שאתה מתאהב
כמו בצעצוע חדש שאתה מקבל
משחק איתו כל זמן פנוי
|
רק אז.
בדוחק, פן אתפס
אחזיר את הפקק
|
ובקלות תישלח יד
ותמשוך בפראות, כאוות נפשה
להפגיש את המצח והחזה שלי עם הרצפה
|
מקווה שנהר הדיו
לא יעצור
לא יעבור
|
והבטלנים האלה
ששולחים את היד
מתי הם שלחו אותה
לבנות בניין ליד
יש המון עבודה
שישתקו - זו עובדה
|
כשפושטים את המדים ביום האחרון בצבא, מה תראה ברחוב באזרחות?
|
ציור בצבעי אקריליק, שילוב בין שתי יצירות של פינק-פלויד
|
ציור באקריליק עם טיפה'לה עיבודי מחשב
|
7 בבוקר, שוב אין חלב
בקושי ישנתי כי בניתי פעולה ל - ו'
את המים הרותחים עם השקית שפכתי לגרון
היד על הדופק העין על השעון
|
אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
|
|
אמא, מה יש
לאכול היום?
שאריות של
סבתא.
מה, כבר נגמר
הסיני?
הפינגווין יוצא
משרשרת המזון.
|
|
