|
Tinka
חיי אדם ובעיקר חיי אדם צעיר הם טלטלה. בין גבהים
למעמקים בין נשגב לנקלה בין דמעה לצחוק. הרפתקאות
חיינו משכילות מאוד לגעת בגבולות הנגיעה ביש ומתארות
את חמקמקותו של אותו טמיר פלאי ובלתי ידוע, נחלת
מעטים לזמן כלכך קצר של התרוממות ושגב שכל כולם
משתוקקים אליו,מי ברוח מי בחומר...
אחדים קוראים לו אושר.
ואם אני מרגישה בדידות אני מכניסה לדירה בנים ושתיה חריפה, ולא
אכפת לי שאסור.
לא אכפת לי כבר מכלום בעצם.
|
איך אפשר לכעוס את זה במילים?
תופעת טבע
בדמות אדם.
|
אז אחרי שתצא תסגור את הדלת.
ואל תשכח את המעיל
קר בחוץ.
|
רחוב ירושלמי הומה. ואנחנו
צועדים לעבר השתיקה הבאה
|
הכל כמו איבד
תחושה
צבע
וטעם
|
זמן רב חלף מאז
המכתב האחרון
אינני לוחצת
או דוחקת בך
|
לחיות את החיים במרוצת זמן.
ולנסות להבין משמעות של
דברים כה קטנים
שהופכים אותנו
לאנשים
מאושרים.
|
לשאת תקוות
לבכות,
להשתנות
להתנקות.
ולבקש אלפי סליחות.
|
הגבולות נמתחים
והרגשות מתכהים
האמת כבר מזמן חלולה.
|
הוא
נגע בי
בנימים העדינים ביותר שבנפש
ואז עשיתי סדר.
להדחיק זה נורא מבלגן
|
אני זוכרת שישבנו על הגג, הסתכלת עלי בהערצה,
אהבת את כל מה שאני בלי להיות קרובה לזה.
אפילו בקצת.
|
לכי תסבירי לסבא בן 70 על הקידמה, ומה המהומה על הסניף החדש של
h&m.
|
עיניים גדולות במבט לא ברור
"אני מצטער. אבל נראה לי שאני מאוהב."
שתיקה מביכה
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
