[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על שיר-די כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שיר-די כהן
רוב היצירות שבעמוד כתבתי בהייתי בת 14.
למרות שעברו הרבה שנים מאז, לא שיניתי בדף דבר, למעט
מספר יצירות שהעלתי בעת האחרונה.
תהנו.


התאהבה
ומאז הכל השתנה...
כמעט כל דימעה שלה מובעת גם בכתב
כל שיר הוא תקופה שעברה,
כל מילה מתארת תחושה.



עוד מעט
ניגע באור
הדף חלק
תתחיל לספור

תפוס אותי
רחם עלי
בבדידותי
נברתי די

לא אז אני לא יודעת
כבר אין לי דרך לעצור

היהודים - "עוד מעט"




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
התמודדתי עם זה כמו שרבים לא היו מצליחים
היכיתי ברגשותי והמשכתי בחיים

אהבה
מעורבבת בך.
מהולה עם כל טיפה.
כל גשם כאב.
כל זרם צחוק

יחסים
בשביל לצאת מזה לא הייתה עוד דרך מעשית
הוא אמר לה כי עדיף לה לחפש אחרי משהו עם אהבה

והפעם אמיתית

ועד בואה לא יתהלל.
יחכה ויסכון לאגור כל כאב.
כי מעות ליבו לא יצליחו לקנות,
אהבה ששוכנת בין חלומות ואגדות.

ייסורים
מותח
וגורר
את גופך המסוחרר.
ואני מתמלאת סיפוק
שכל כבוד בך
כבר לא נשאר.

אהבה
שונאת שאתה לא עונה
שונאת שאתה כבר שונה
שונאת שיש כל כך יותר טובים
בין שנאה לאהבה כבר לא מבדילים...

ואולי רק באת להראות לי,
איך זה צריך להיות.
רק באת להזכיר.
אולי באת בשביל ללכת.

מצב
מלטף בעדינות
כל פחד שנוצר,
והופך כל זר
לדבר הכי מוכר.

בדידות
מביטה לתוך סלט חיי.
תערובת לא מוגדרת
של נוזלי בדידות
עם חתיכות אהבה,
שכנראה עדין לא התעכלו
מהארוחה האחרונה.

אכזבה
חיה על דימיונות של אחרים
בין השירים מנסה למצוא תשובות
המוזיקה בלעה את החיים
בתוך המנגינה שוקעות השאלות

אהבה
אין פה תחרות ולא אשמים
זה פשוט סיפור בין שני אנשים
אחת שאהבה ואוהבת בלי סוף
ואחד שהאהבה אותו מפחדת לסחוף

מצב
טועמת כל שתיקה
בין כל מילה ומילה.
להנות מהדקות האחרונות
שיזכרו תמיד בראשי
כמתנה.

הרהור
אז למה כולם מתפלאים
אחרי שגנבו לי את הכל
שאפילו מכנס 24
מתעקש מגופי ליפול

אהבה
חוזרת מהים,
מלאת חול וזכרונות על גופי.
נכנסת למקלחת,
מדמיינת אותך יושב מולי

הרהור
חום שורף את עיניי
חולצה מורמת מגלה את פצעיי
כה חסופה לשמש היוקדת
הרגשת חוסר אונים בגופי רוקדת

אודה
היהודים
פעם אחת הספיקה
לשמוע,
להבין,
להתאהב.
ולדעת שיותר טוב מזה
פשוט אין.

עצב
יריתי בשמיים
פגעתי בליבם
הם החלו נופלים
מתקרבים אלי
קרוב יותר ויותר

אכזבה
פעם,
חרטתי מילים בלבבות.
מעצימה תחושות בחריזה.
נותנת לליבי לגעת בפיסת נייר
שבין-רגע מחסרת כל ערך
הפכה לכל חיי.

הרהור
מי יבכה כשתתאבד?
אולי יהיו אלו מאה חבריך שהכרו אותך הכי טוב.
לפחות ככה חשבו.

יחסים
התנשקנו,
למרות ההסכמים,
למרות הדיבורים,
נמצאנו שנית אחד בשני מתערבבים.

הרהור
אני תקועה בין זיכרון למחשבה
אולי מחפשת אולי פשוט מחכה
ואולי השיר הזה הוא בעצם הרגשה
בתוך גוף שאינו מבדיל בין אהבה לחולשה

אהבה
אותה אהבה ראשונה שחשבתי שמליבי יצאה -
אומרת שלום
פותחת ת'רגש
וחוזרת חזרה.

הרהור
כל שנה זה מגיע
בדיוק באותה התקופה
המסלול הקבוע
אל הדוד בתמונה

אהבה
עם הזמן הקשר נראה כנגמר
המפגשים שלהם היו כזכר נשבר

לבבות לבודים טועים לחשוב
שיכול האחד בלי האחר,
ואז מותחים את התפר הדק
שנפרם מכאב מייסר.

עצב
ועכשיו שכל התחושות חוזרות
הדם יורד מליבי כמו דמעות
והינה הוא שוב לא מתייחס
ליבי שנית מוצא עצמו גוסס

מצב
לכתוב בשבילך
אך להראות לזרים
להנות מהספק
שאולי תקרא ביום מין הימים

בדידות
קוטעים אהבה לפני שהיא התחילה
בוכים על מה שהיא לקחה - ויותר על מה שהיא השאירה
כאב זולג על לחי בודדה
מלטף במקומות שפעם ידו נגעה

אכזבה
מסתכלת לו בעיניים.
הוא בטח חושב שאני מאוהבת.
זה מצחיק
איך אנשים חושבים שהם קוראים אותך.

הרהור
כשאמות
מזל שלא אוכל לומר מילה
כי בין כה וכה
הייתי בוחרת בשתיקה

בדידות
נזהרת שלא להחליק
פעם קודמת נשאר סימן כחול
מדמיינת אותי שוכבת על חוף
רק אני הים - והחול

ורק את עדיין שם מאחור,
נכנסת לכל חגווי מחשבה.
צוחקת שהסכנתי לחיות
בלי כזאת אהבה.

הרהור
קח לי שבועות לקח לי חודשים
רק עם חסרונו פשוט להשלים
והיום שיצא סוף סוף מליבי
מרגישה פתאום כל כך לבדי...

הרהור
הכיצד לסיים?
שמעו את דברי
חפשו את ליבי שהתחיל לשוטט.

אהבה
לקום וללכת,
להשאיר מאחור.
גם אהבה
מסוגלת לעבור.

הרהור
התקשרת אליי
נפלת משום מקום
שיתפתי אותך בחיי
שיקרתי כאילו שהייתי בחלום

נוסטלגיה
רק הצלילים
נשארים בראשי,
וכשהם מתעוררים
אתה שוב איתי.

אהבה
מתכרבלת בריח שלו
שממתיק זכרונות רחוקים.
ריחו צלל לתוך גופי
לילות וימים שלמים.

בדידות
מוזיקה ברקע - להסתיר את הדמעות
להינתק מהעולם - רק לכמה שניות
החדר סגור - רק האור משאיר ברירה
שתיקות ארוכות - נקטעות בנשימה

אהבה
רוצה להיפרד ממנו
אך יודעת שאמות אם ינשק אחרת

רוצה לעזוב אותו
אך יודעת שבין שפתיו תמיד נשארת

מצב
חוזרת מעוד פגישה אחרונה
כבר שבועיים דוחה את הסוף שכבר בא
כי אותך עכשיו אני כבר לא רוצה
כנראה בשדות של כאב נעלמה האהבה

ואל תפסיק לנגן לי
אל תספיק לשנייה
אל תפסיק לנגן בי
שורות של תשוקה

מצב
ורק השקט
מצוייר שם מאחור
מחביא אלפי מחשבות
שהמילים לא מצליחות לספור

יחסים
והשקט
מגרה כל חוש,
מאיץ כל נשימה,
מעלים כל גבול
ונותן לחושך מנגינה.

הרהור
נפרדתי -
שיגרה יכולה לפעמים לשגע.
לא אוכל לומר שטעיתי,
אך ריחו בגופי עדיין טבוע.

אהבה
רק הדממה
על אהבתנו יכולה

מצב
לא מוצאת שום תדר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כשאתה הולך -
מה אעשה כשתלך?
האם הכל יעלם?
האם משהו מזה יישאר?
האם אצליח לנשום
את החלומות.
את השאיפות.
האם לכל זה יהיה טעם -
לבד.

אהבה
תסתכל עלינו,
אנחנו יכולים להקיא כבר את הפתטיות.
כולם חוץ מאיתנו רואים,
למרות שמדי פעם פתחת את עיניך קצת
מיהרת לסגור אותם ולחזור לבועה שלנו


לרשימת יצירות הצילום החדשות
חוף ים
אל היצירה




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
בקשר לסלוגן
מקודם:
זהו, סגור


תרומה לבמה





יוצר מס' 19882. בבמה מאז 23/2/03 23:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשיר-די כהן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה