|
את הסיפור שלו, הוא מנסה לכתוב כבר כמה אלפי שנים.
זה די קשה, כשאין שום כישרון לכתיבה, אלא רק
טכניקה.
ממש כמו שהוא פרש מהחיים. היה לו את הטכניקה, כן,
אבל לא היה לו לזה שום כישרון.
הזזתי את הפנים מעט, נותן למים לשטוף את פרצופי לחלוטין, מרטיב
אותי ומעורר אותי. השעה הייתה כבר 3 וחצי, אבל הרגשתי שהעייפות
נובעת ממקום אחר לחלוטין.
ניגבתי את המים עם ידי, מביט באורות העיר מאיימים עליי מרחוק
שלא אצליח להתחמק מהם ומהזכרונות
|
"טוב אמא" הספיק כדי שתטיח בי את ניסיונותייך המשעשעים לפגוע
בי. "אתה יודע שאני לא אוהב שאתה מדבר אליי ככה..." חלוש גרם
לי לבקש סליחה, וללטף לך את הראש. ואתה בילדותיות המקסימה שלך
חייכת. "התגעגעתי אלייך" לחשת
|
כל חלום נושא תקווה
כל חלום עוזר לנו להבין ולרפא
כל חלום נותן בנו עוד מעט חיים
אבל אני?
אני לא חולמת.
|
חיפשתי מעט נחמה במישהו אחר
ואז הגעת.
|
כחול.
כחול עמוק.
כחול עמוק נורא.
|
שזה יעבור, יחלוף, יגמר.
לפתוח דף נקי לבן שאבד מלפני שנים.
לטעום עוד פעם אמת טובה.
ולירוק אותה החוצה אך להשאיר את הטעם המר
|
אתמול ניסיתי
למצוא עצמי בקהל
המתרוממים
|
faith is sent farther
than any man can reach
|
לוכד עיניים אל דבריו
משלם בקסם על עצמו
מוכר שם שקר על הודו
|
ושתינו תמיד הסכמנו שחול זה אימת המין האנושי...אמרנו פעם
הרבה דברים, ורובם באמת נשכחו. החול בדרך למדבר משתנה תמיד,
ולעולם אינך בטוח בין דז'ה וו לבין סתם דימיון
|
מר יונטה משחק עם הבובות
כאילו היו רק שלו
|
אני רוצח אותך כי אני אוהב אותך
|
והכי נורא זה הנפילה שאחרי השקט הראשוני.
|
ואז, שאני הייתי עוברת, הוא היה עוזר לי לקום, (טוב נו בועט בי
וצועק "קומי כונ]ה, קומי) ומחזיק אותי בגופו החסון...
|
אדום של אחת בלילה, ליד תנור, או אח, או אפילו כזה אוויר חם
כמו בשירותים לנגב ידיים. אדום של השיער של גברת פריזל...אדום
כמו..כמו סיגלית פורחת, אדום כמו וזלין. אדום כזה של חמישים
אחוז לחות, וחום בינוני באזור השפלה.
|
"גן עדן" - אליו לא אוכל!
כתפוח על העץ"
תרגום שיר של אמילי דיקינסון
|
|
|
תפס אותי מין
עומק ספרותי
שכזה |
|
