|
הוא הוכיח לעצמו מעל לכל ספק שהוא שילוב מסוכן של
ידע ואובדן...
לחש באפילה מפריד בין חיים לבדידות.
שוכבת לה, שורקת את תוכה.
שורטת מבפנים, אור של כוכבים.
|
מני החתול שולף ציפורניו
הוא חושב שרודפים אחריו
אני מזנק
|
היא השמיע את עצבותה במחשבות...
|
מכתשים של אימה
מחליטים השכמה,
השעות הקרובות ללב החם
משתנות ברגע.
|
כלומר אני לבד?
אשבור קירות אם יתחשק...
|
הפחד מהרוע חושב מהר עכשיו,
משאיר אותי בלא ספקות,
ללא שליטה במצב.
|
נשיקות של תפוזים באוויר
שולחות את ריחן הענוג אל חלוני
|
כשהכל אבוד ודבר לא נשכך
קורה שהזמן מזדחל כמו שמן
רותח
|
|
|
אם פרפרים
נמשכים לאור אז
למה אני נמשכת?
הפודלית שואלת
יותר מדי |
|
