|
נועה ושלומי עם ראש מורכן מהרגע שנכנסו. לא מעזים להסתכל לי
בעיניים, כאילו ברגע שיסתכלו הן יתחילו לירות עליהם חיצים.
"אתם מוכנים להגיד לי כבר מה הולך?!" אני שואלת לאחר כמעט
דקה-דומייה, וכל ורידיי מתפקעים מבפנים.
|
ואם נשאר עוד ריח
של בושם מתוק
אעצום את העיניים
|
החול החם, הרך
שנוגע ברגליי היחפות
|
ועכשיו, כשרוו מעיי את התוכן,
ניצתו רגשותיי במילים.
עיטפוני אהוביי, בחום הירח,
הלילה תיבש דמעתי.
|
מתי תבוא ותיגע בחלומי
מתי תגיע ואדע שזה אתה
|
ועצמתי עיניים
וחייכתי
נשאבתי לתוך חלום
|
|
|
