|
"למצוא את הזוית
ולעגל פינות בלב" / אביחי כהן
אצלנו בעבודה, כל הזמן כותבים מיילים.
עכשיו, לאור המצב הבטחוני, והפעילות המיוחדת
את כל המיילים מקדים ראציונל -
|
הבנתי.
יש את החצי הזה - הטועה
האישה הזאת שבוכה כל הזמן
שפוגעת
|
גם כשהייתי בשירותים היום
והתכופפתי ל-ר'
(כדי לא לגעת בגדת האסלה
המחורבנת)
|
רק רציתי לאהוב אותך
להלביש אותך בבגדים
הכי יפים
|
אני אכתוב עלייך שירי אהבה
אלטף את רוך גופך
ואלחש באוזנך מילות חום
|
את שרה לי
אופרה בראש
צועקת בי
צועקת עליי
|
עכשיו, משקרסו
שני מוטות הגאולה
נפלה החופה, ותימוג.
|
פעם כרתנו ברית על הגב חתמנו אותנו לנצח
|
אחרי שבכיתי מרורים
על שאינך לי
שמעתי שבכית
|
אני אוקיע אותך
אגאה את כל דמויותייך
שרכשתי באמונה
החוצה
|
וחלון אחר דלת
נפערים ברציפות
ואתה
|
אין דברים כאלה
אני עייפה אני
חייבת לצאת
לרוץ
|
זו דמות
הטבע שלבשתי
שפתחה לך
את רגליי
|
ואז הם באים
מלאים בפנינים
מחבקים מלטפים
ואני מזדקפת
|
בוא נתגלגל בחול קצת
אמא שלך מסתכלת
גם אמא שלי
|
סינגלים מחפשים להכיר
סינגלים
כדי להאבד
בדואליזם
יחיד
|
הגן הקסום שלה
מריח פורח
רובו נובלים
ונבלות
|
כלום
אני נבלעת בין האנשים
|
לא תמיד יש שקט,
אני מציינת בהסכמה
כנועה
ובאחיזת ציפורניים
|
לאחר יתוקן ביתי הרע
אחזור
מלומדת
מזוינת
|
שוב את באה אלי
מאובזרת בגופך
בעיניים מאתגרות
ויצרים ותשוקות ודחפים
וחולשות
|
וכל הילדות בתוכי
שעזבתי בשמחה
חזרו לאחוז ברגלי
|
ומהצד ראיתי הכל:
את הגוף הזה
מדמם מדמם
פצוע
מכוער
מסורבל
|
גן שעשועים
וקולות אמהות
מקיאות רמזורים אדומים לכל עבר
ואתה שוב בן שלוש
|
גם חתולים כבר לא
מתעניינים בי
פעם הם היו
זוממים עליי
|
ואחרי שהלכת
בלי לומר מילה
מצאתי כ"כ הרבה
מקום
בי
|
רוקדת הפוך
את
דוקרת
כמו במילים
|
מדי פעם
כמוך
אני עוצרת ומתבוננת באזיקי
הבחירה שנעלתי על ידיי
|
אתה רחוק
איך אני אוהבת את זה
כמו להיות רעבה
|
שוב זה ההוא בלי הפנים וההיא בלי הגוף.
מתומלל בשנית ממכתב אמיתי.
|
לפני זה היינו ילדות בחצר בית הספר
וקפצת עליי מאחורה, לחשת לי את מי בשכונה את אוהבת.
|
אני חוזרת לקרוא
גם היום
את התפריט המשונה של חיי
|
מטומטמת.
כאילו לא יד עת שתפרח
|
צהריים עכשיו
ואין מקום לפואטיקה
|
הנה הוא מגיע
הרגע לו חכתה
הלב שנמס
גלמים כבולים מתפרפרים לה ברחם
|
את מזייפת
כבר הרבה זמן
הוא נאנח
אני יודעת
|
הייתי לוקחת אותך
איתי
לשירותים
וקוראת בך
|
בוא ואאנח
למגע זרועותיך הגדולות
המסוקסות
|
בבקשה אל תחדל
לאהוב אותי
לנצח תהיה לי
פחות לך
|
נשבעת שלא אילצתי
נשבעת
שעד שכאבה הבטן
השתוקקתי.
|
פעם הייתי מקיאה
מילים
גואה בהן
בלי שליטה
נצרבת אתן
יורקת
זורקת
|
עמית מביטה בקופסא הזאת, מבט יותר חד וחסר עכבות מזה מעולם לא
היה בה. ואותה שרשרת מלים בראש סגורות למעגלים אינסופיים, לא
פותחות חריץ לסייג.
|
אבל אז את בוחרת בחיים... מאמינה בטוב, מתייצבת, ואז חתונה ואז
רצונות לשאת פרי,
ואז ילדים.
ואז זה מציף בך,
|
"רח' החרקים המכאניים"
זה תמיד משעשע אותי, חיה אלקטרונית הם יצרו, גאונים, (וזה לא
שאני לא מתוכנתת להגיד לך את זה).
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
מישהו יודע
לסרוג?
דג רקק מנסה
לנצל רגליים
שעירות |
|
