|
Darklight
נולד ברחובות 1972
סוציולוג וטכנאי אלקטרוניקה, מנהל תחום ידע ומדריך.
נשוי לשמעונה, פסיכולוגית חינוכית, ואב לשני ושקד.
מתגורר בקיבוץ גבים.
כחכוח הכרחי. שמישהו ישים לב לדרגות. עברו עשר שניות כמו נצח.
ילד מזוקן קפץ וצעק 'הקשב' וכולם הסמיקו ממש ביחד. נדרשה שליטה
עצמית עצומה שלא להתפוצץ מצחוק. אלו ילדים חמודים. אלו חיילים?
נו באמת.
|
חבל שלא עשיתי כלום להציל את הטיגריס. זו הייתה, לדעתי, החיה
היפה בעולם.
|
אחרי שנרגעתי, חזרתי הביתה. הילדה עוד לא חזרה מבית-הספר. האשה
לא הבינה מה קורה איתי. כשאני חוזר הביתה מוקדם, לפני הילדה,
אנחנו בדרך כלל שוכבים, או אוכלים בחוץ או סתם מדברים. הפעם
הסתגרתי בשירותים
|
הנ"נ הוריד אותם כמעט חמישה קילומטרים מהיעד. הם זחלו בקבוצות
קטנות לבניין. אפילו החתולים לא חשו בתנועה החלקה והזורמת של
עשרות אנשים. דרך גגות לוהטים באור חיוור של סהר מתמעט דילגו
אנשי הסנפלינג לגג. צוותי הפריצה זרמו ככספית רותחת לפתחים.
|
בניגוד לכל דעות היועצים, בניגוד להנחיות - תוצרים מנוסחים של
תולעי המשרדים, ספונים בבונקרים - בניגוד לדוקטרינות, החליט
המפקד לחסל אותו.
|
רק בדרך הבייתה, נוסע מהר בחושך, מתמודד עם הפיתוי העדין
להתלכד עם האורות ממול, רק אז הבנתי מה קורה לי.
|
"אין מילים לומר לך, כמו שאין פרפר יכול לדבר עם זחל. בשרך
יהיה לטרף עכברושים בקבר, זקן וחלש. בשרי יהיה לאנשים חדשים
והם יחיו גם אחריך. עכשיו אני מאושרת"
|
סוערת את כל הגוף שלה. היא מקשיתה את הגב וגונחת, הקול צורם אך
מרגש ומדגדג. הסערה חולפת, אני מרגיש את העכוז השמאלי שלה
עסיסי ותפוח.
|
מביט חסר אונים, בכל משמעויותיו של הביטוי הזה, באשה צעירה. לא
ילדה, לא נערה, לא בייבי. היא אשה צעירה. הכבוד הזה מגיע לה.
היא אדם בוגר.
|
|
|
זיון.
מתוך ספרי,
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי
להגיד "זיון"
ולהיכשל. |
|
