|
 
כמו סיפור מהאגדות
בחצות הליל היא מתכנסת
אל תוך עצמה
אל תוך שכרות
|
אהבת בת עשרים
מבלבלת מתבלבלת
טומנת מלכודות מתוך חיפוש
מחפשת תשובה, מחפשת עצה
וביטחונה רק מתערער
|
לאיש השלג יש הרבה מכרים
לרובם הוא לא קורא חברים
יש לו שיער מוזר וחיוך שובה
|
חוזר לחדר לא כמצוות אבי
מוקדם לא מאוחר
שני בקבוקים, שלוש בחורות
ושבע ספרות על כף היד
|
אם הייתי יודע לאהוב
את היית מלכה
ואני מלכך, משרתך, אהובך
מבשמך ריחות ורדים
את גופך רוחץ
ואוטם אפי לריחות שושן
|
את החיים היא שותה בשקיקה
על המוות הכריזה מלחמה
כל האנשים הינם האמצעים
בשבילה להתמזג עם החיים
|
ובמפגש האחרון נהייתי לתינוק
ונעצתי בשפתיה האדומות מבט כבר לא מתוק
|
שיער - שחור
עיניים - חומות
|
בכלות ימיי
כלו כוחותיי
ואתווסף אל אבותיי
|
המתנה בשדה תעופה,
אין לאן ללכת,
אין לאן לשוב;
בין טיסה לטיסה, שעות הפסקה
|
הכניסיני לרוחך
הכניסיני ל-ד' אמות ביתך
הכניסיני תחת קורת השגחתך
אך אל תכניסיני אל לבך
|
שוב מהלך בחשיכה
שוב בוערת התשוקה
מין גיל זמני
גיל בוער ועצבני
|
שלוש לפנות בוקר
לילה אביך וקר
וסנצו' מעיר אותי לשמירה
הוא אומר יש התרעה
|
דנה-דין משחקת באינה נראית
באה, יוצאת בשקט
לא רוצה שיפריעו לה
הגברים מתחלפים
לפחות היא נשארת
|
ההבטחה שלא מומשה
יושבת בפאב לבדה
שיכורה,מזיעה, מסריחה
ללא מילים, ללא חברה
|
כל המילים הלא נכונות נאמרו
עכשיו ברגע האמת נשארה הדממה
|
היא גרה בבית שכור
עם שני כלבים
ויחזקאל במיטה
|
תמונה מזויפת תלויה על הקיר
מאוד מושכת, מאוד מתוחכמת
חתימה אורגינל - לא כאן הזיוף
|
הזמן של עדן עובר
כמקדם עדן הוא זורם
חסר משמעות
מפנה מקום לזמן אחר
|
לחזור עוד פעם למקום שבו נהייתי
להניח ראש על מיטה בה גדלו חלומותיי
|
חלמתי חלום
לא מפואר במיוחד
בלי ארמונות או מפלצות
חלמתי חלום פשוט
|
לעיתים יש לילות של משי
ונפש מחייכת ונושקת לרוח שלום
|
אני רוצה לפגוש אותך
כשאת לא רוצה ואני לא רוצה
ושנינו מופתעים ושמחים
|
ילד טוב, בלי הרבה משפחה
ילד טוב, עם חברים טובים והרבה אהבה
ילד טוב, פוטר מהעבודה
|
כשאנחנו יושבים ככה סתם, לשיחה
מיד נעלמות להן כל השנים
אספרסו קצר, הפוך ממותק,
יש כל כך הרבה צלקות
|
את זוכרת ששיחקת את המשחק
מצבי רוח מתוכננים חזק
|
בלילה לבן, אני נותן לך לישון
מתבונן בחיוך, בפנים השלוות
בחוץ משקעי סערה שחלפה
בקרוב יחלו עבודות השיקום
|
אז קם והולך
ומחליט מה מצוי בשבילי;
היא מושכת כתפיים
מרגישה הקלה
והיא לא צריכה להחליט;
|
עם כל בחירותיו הוא שלם
חוסר הבחירות, הן שמפריעות לו
כעת הוא יסיר גם אותן
|
ואולי הייתה זו סתם טעות
לחפש אהבה בזמנים אלו
אולי היינו צריכים להמתין
|
עומדת היא אל החלון
מבטה בוהה רחוק
בדממת החדר
|
עומדת היא אל החלון
ובעינה דמעה
אל האופק מבטה נושאת
|
עומדת היא אל החלון
ומביטה רחוק
אל אוזניה שוב מתגנבת
|
מה חטאנו כי לקחם מעמנו
האם בדד ישב ושקט
קול מזמורי מלאכים בקש
ועל כן לקח אותם, מלאכים, מעמנו
|
עכשיו כבר בוקר
כבי את השמש
המשחק נגמר
כשאת הולכת כבי את האור
|
זו הייתה שנה טובה
הוא נולד למשפחה לא גדולה
הוא קיבל את שמו מסבו
|
קם בבוקר ומביט בזריחה
מליון צבעים הוא רואה אחד
אפור רק אפור
מה יכול להיות לו מלבד
|
בעזבו; שוב בית
מתמשך; בהמתנה לרכבת
|
עד שדרכינו יצטלבו שנית.
זו לא פרידה,
גם לא הבטחה
|
והיא יושבת, לבדה
ביתה מקלט ובו עלטה
שאר העיר כבר ישנה
בתיהם מקלט, בהם דממה
|
מטי אומרת שהכל פרשנות מינית
הרוח בשיער, העקבים, התלתלים
|
מחלחלת עמוק לנשמה
במקומות נבחרים, המהדהדים
מזמנים אחרים
|
וודקה בקפה עוזרת לי לפתוח את הבוקר
וג'ייסון אומר שבלי קוניאק אין על מה לדבר
|
אלה סוף ימיי
צל חיוור אנדוד
בין מיטות זרות
לא אמצא מנוח
רק מקלט נוחות
|
ואנו מחפשים - בעצם מקווים
כי השמש עוד לא שקעה
|
שמש מתוקה של ערב
מעלה חיוך על שפתיי
כתמר ממתיקה את פי
|
אומרים שבצרפתית הכל נשמע מלא רגש
אומרים שאיטלקית היא שפה של אהבה
|
|
|
אמרות זה חרא של
דבר. ידפקו לכם
את החיים.
גם זאת. |
|
