|
קוראים לה שביט. באופן כללי היא די מפגרת, אבל דווקא
יש לה כמה איכויות שאין להרבה אנשים אחרים.
היא נולדה לפני זמן קצר, אבל למי איכפת?
כי סה"כ - זאת כולה שביט. היא די מפגרת, אבל דווקא
יש לה כמה איכויות שאין להרבה אנשים אחרים.
את נכנסת לחדר בשקט, בצעדים קטנים. העיקר לא להעיר אותו. רק
שלא ידע שחזרת שוב מאוחר מהעבודה, הוא לא יאהב את זה. הוא מפחד
עליך, שתעבדי יותר מדי
|
אהבת אינסוף, כולם אמרו. הא?
|
הם אוהבים. ושניהם יודעים את זה. הם לא ביחד, הם לא זוג. והם
גם לא יהיו. בלי סיבה מיוחדת, ככה זה צריך להיות.
נפגשים, מתנשקים, מדברים על הכל. כמו תמיד, למה להרוס?.
|
"זה כולה חודש וחצי, אתם לא יכולים לסמוך עלי?!"
"את רק בת 16 אלוהים ישמור!!!"
"רק? רק?!"
"את לא תוכלי להסתדר לבד!!!"
"פאק, אני לא מאמינה שאתם לא סומכים עלי."
|
ההמשך לא היה אגדה, לא לפחות ההמשך שקרה ארבע שנים אח"כ. הוא
ראה אותה אחרי שהם נפרדו, בפעם הראשונה, שנה לאחר הפרידה.
כנראה שהפגישה הזאת הייתה צריכה לקרות.
חיוך נבוך, גומות חן.
|
את, שתמיד ידעת איך להוציא אותי מהעצב.
לך, שתמיד ידעת איך לעשות לי טוב.
את, שתמיד אמרת לי איפה טעיתי, ואיך לתקן.
|
|
-שוב איחרת!
"נכון"
-נו?
"מה?"
-אין לך תירוץ
המסביר מדוע
איחרת?
"איחרתי בשעה
בסך הכל. לא
צריך תירוץ שלם
בשביל זה. מספיק
חצי תירוץ"
-נו?
"מה נו?"
-תן חצי תירוץ
"השעון"
-השעון מה?
השעון לא צלצל?
השעון צלצל ולא
התעוררת? אתה
צלצלת והשעון לא
התעורר?
"זה מה שביקשת,
חצי תירוץ"
חרקגול צופה
ביותר מדי
תכניות ילדים
דידקטיות |
|