שץ הוא בחור הכי לא נורמלי שיש ועם זאת מאוד אוהב
ובאנלי ביצירתו והגיגיו הקוסמומנטליים. הוא נמשך אחר
הרוח המערבבת בתוכה אנושיות ואלוהות כמשהו ההופך
לגוף ענק אחד שמתקיים בהרמונייה סביבתית נפלאה. אבל
תמיד זה עובר לו כששוב הוא מוצא את עצמו בבת החולים
הפסיכיאטרי בבאר שבע, ולבסוף הוא חוזר שוב  
לעיר הקיץ המיסטיטראפית שלו אילת. כששוב לא הצליח
במשימתו לשנות את העולם כרצונו. שץ חבר בקבוצת תמיכה
לאנשים עם בעיות התמכרות לסמים ואלכוהול מטפל
בחולשתו לנושא ומקפיד להיות נקי לא רק מסם אלא גם
בהתנהגות ובמהות שלו כאדם. החברה שלו
אחלה בת אדם ומחזירה אותו הרבה פעמים לשפיות
הוא אוהב אותה מאוד.  שץ הוא כל אחד מבחינה
ספירטואלית גמישה, נפרשת ופשוטה.

שיר צהריים אתה יכול יותר אבל לא מתיימר להיות אחר ומי שאתה זה מי שיוצא לך להיות ולהסתבר שר כל ה4 קומות לעלות אל המגנובה שלך לצחוק ולדבר שטויות פוליטיקה רחוקה ממך

לא יודע כל הריבוי הזה של מחשבות על רקע רגשי הראש לא מנוצל בכלל ופרטני בשבילי ולטובתי חייב לשתוק ולבדוק את הסיפור של כל מילה במצב לרוקן את הזבל ולהתחיל לחיות מהתחלה

להגיע למילים מה לי ולמישהו אחר? אני לא סופר באוויר נקודות החופש שמציב את גבולות האמת מוטרד מהשלכות כולנו עשויים מרגש לא ברור וסיפור כיסוי רציונלי לא בא לי אבל באיחור שבעיקול אנטלקטקטואלי