|
 
במטבח שבו רקחת עבורי
תרופות פלא שבחרת לכנות
ללא סיבה
ג'ק דניאלס, וואיט ראשין,
נלכדתי ברשתך הסבוכה.
|
על דרך עפר מפותלת
במרכבת סוסים ישנה
רתומה במוטות מתכת
ושרוכים לחיזוק השילדה
|
לעולם לא יהיה לו
ריח סבון תינוקות
כי אם ריח איזמל המנתח
|
איתך, אני יודעת,
הגלים מתנפצים על גופי,
והרוח המנשב ברוך-
רפרוף אצבעותיך על עורפי.
|
ובכל זאת שוב ושוב אני פוצעת
אל תוך בשרך הזב דם חמים...
|
הוא יבקש ארוחות
ותאפי לו הכל
ותרחצי את כליו
כשיסיים לאכול
|
...והעניק לי כל-כך הרבה דברים
שאינני כלל צריכה.
|
לכרוך את רגליי מסביבך
ולחזק אותך אל חזי כשאת תבכי.
ואת תבכי.
|
והוא חדר לתוכי
כמו חדירתה של חולייה
לביתו של מחבל
|
כי הייתי טובה על במת העולם
וזה בהחלט השיב לי כגמולי
ולעיתים כל-כך קרובות אני שואלת
אם הייתי טובה גם לעצמי.
|
כשהלילה יורד, אני נשכבת.
לא, הלילה לעולם לא מאחר.
|
אתה כל-כך אמיתי,
אולי אין בך מקום להכיל
את הפנטסיה שהגשימו על גופי.
|
מקום הפגיעה עשוי להרחיק אותך סופית
אם לא החדרת למרכז הלב די דוקרנים,
אך ממילא בתקופה האחרונה לא החטיאו.
כולכם כזה עם של מוצלחים.
|
שוב מבט חטוף
ולא ברור מה עתידו
ומתי בדיוק יידרש השוחד.
|
כשריקוד היום מסתיים
כשמסך החשיכה נסגר
אשא אותך בקידת הפרידה
טרם אניח ראשי על הכר.
|
בשרך לבשרי כמו פולחן דת אסור,
והחטא- ממלא את חיי.
תוך גופי נקרע בין סיפוק לייסור,
ודמעותיך נקוות בעיניי.
|
פתיתי השלג ניטו במעורפל
גופי היה להם לסם,
את הקווים של דמותי הם ציירו מהעומק,
אגלם את השלמות למענם.
|
החרב מול גופה החשוף
הזיעה על פני מלאך.
לא ממש אישה נחשקת
לא ממש כאב ששכך.
|
סוף סוף כוכבת
בעמוד האחרון של העיתון
ליד הלוגו של
המעונן חלקית
|
במערומיה פשטה מסדיני הסאטן
וניגשה לחלון כמעט בתשוקה
ניחוח הבושם בריקוד ריחות הפחד
ליטפו בזדון את גופה.
|
ואני לתומי חשבתי
שהיינו כמו לא היו מעולם
שרקמנו מנגינות אסורות
שהכנו גלים בים.
|
הלילה, עם דיו העט שהלוואי והייתה נגמרת
אני תוהה כך ביני לבין עצמי
אם זו אני שחיפשה את הדרמה
או הייתה זו הדרמה שמצאה אותי.
|
את הזיעה הנוטפת מחום איבריך
והחומקת בתשוקה אל בין רגליי,
את זעקת הכאב שנהייתה לשריטות תאווה,
לא אמחה לעולם משיריי.
|
את כל שכבות גופי
רק לרקום ולרקום
בריקמת מגע עורך.
מגע גופך השביר
העירום, כה עירום
כמו רוח בהלך מחשבה.
|
נאמר לרגע- אתה הדג,
ולרגע נוסף, אהיה אני הים,
ולשני הרגעים בו זמנית
אתה נע בתוכי, חורך ותם.
|
אני לא רוצה את מחר איתך
אני רוצה את אתמול
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
- השתגעת?
קומיצה בשאלה
רטורית לאלוהים. |
|
