|
 
אני רק מתיימרת. סופרת היא מי שקוראים את כתביה...
הרחק הרחק, בממלכת הנועם, שם הכל טובל בירוק ופרחים פורחים
בשלל צבעים, הכל היו מאושרים. הכל, מלבד המלכה.
|
"בוא, עומר, אספר לך סיפור לפני ארוחת הערב". הוא לקח את בנו
בידיים אל הספה-מיטה, השכיב אותו שם ועטף אותו בשמיכת פיקה
דקה. עיניו של עומר נצצו משמחה.
|
עכשיו תורי
משנכנס אדר מרבים
מלשון רבים
מלשון לא לישון לבד
עכשיו תורי?
אם אתה רואה אישה פנויה...
אז...
מה בנוגע?
|
כי רעש, כי סערה וברק, אני רוצה לביא לך את האור...
|
ניגשתי אליהן וליטפתי, משיים, חלקים...
|
בין לבין ליקקת את השמש מעורי...
|
לקחת אותי למקום
כמו שתמיד רציתי
ללא זכרונות
|
עוד ערב של אור מסנוור בחלון.
תראו איך השעון קובע את היום.
|
את מה שאני מקבלת - זה כאן...
|
מה לו לאדם בחייו,
אם לא שתי רגליו
להוליכו בנתיבי החיים...
|
Don't know where to start...
Don't want you to panic...
Don't want to worry any of us...
|
ממילא עוד מעט נגמרת השנה ואנו נצא לאור או
שלא נצא לאור שוב ואז נרגיש איך זה
שהרבה זמן עובר בלי פתפותי האור
שלנו פטפוטי העור שלנו איך זה
לחשפש במבוך הזכוכיות שלנו
לשפשף את מבחנת הזכוכית
|
הנה כנס וראה
הכנתי עבורך מגבס
|
מתנועעת בחן סקסי, כעת אשב, ברגליים מוגבהות, המדגישות את התחת
העגול והיפה שלי.
|
אני גם יודעת, שיש בכם אנשים שחושבים, ברוך שפטרנו מעולה של
זו. עליכם, אני לא כועסת, כי אין דבר ממלא יותר מלהגשים
משאלה...
|
|
|
כה אמר
זרטוסטרא!
פרובוקטור. |
|
